ערכתי עבורכם רשימה של טעויות נפוצות סביב כל הקשור בהסכם הממון.
הרשימה הוכנה מתוך ניסיוני הרב והבלעדי, על פני שנים, כעורך דין הסכם ממון, בלבד. הרשימה מתייחסת לטעויות בשלבים של השיח ביניכם, בטרם ההחלטה על עשיית ההסכם, לאחר ההחלטה, ובהסכם עצמו. הרשימה איננה ערוכה לפי סדר השלבים הנ"ל, ואיננה ממצה את כל הטעויות.
אני כותב את הרשימה בלשון זכר, אבל זה רק מטעמי נוחות, וכמובן שהכוונה היא ל"זכר" או "נקבה" לפי העניין.
- אתם מתחילים את התהליך לבד. על דעת עצמכם בלבד. אתם מורידים מהאינטרנט דוגמא של הסכם ממון, מניחים אותו על שולחנה של בת הזוג, ומודיעים לה, שעליה לחתום על זה. מהלך כזה, יעורר התנגדות, ויקשה על התהליך.
- אתם פונים לבד לעורך דין, נפגשים אתו, מקבלים ייעוץ חד צדדי ממנו, ולאחר מכן אתם מודיעים לבת זוגכם, שיש לכם עורך דין "משותף", שיכין לכם הסכם ממון. ואתם מוסיפים, ש"כמובן שהוא יהיה ניטרלי". אם ישבתם והסתודדתם עם עורך דין שעה ארוכה, בת הזוג לא יודעת מה דובר בשיחה הזו. כשמדובר על הסכם ממון, מדובר על משבר אמון אפשרי. אז איך אפשר להביא את בת זוגכם, לעו"ד כזה?
- עורך דין "שלכם" עושה את הסכם הממון. את ההסכם הזה, אתם מביאים לבת זוגכם. מה עליה לעשות? לחתום ולהסתכן בקיפוח זכויותיה הממוניות? לסרב לחתום ואז להיקלע לסכסוך עם בן זוגה? לבחור עורך דין מטעמה? ואם היא תבחר בעורך דין מטעמה, יהיו לכם שני עורכי דין. כתבתי על כך בעמוד הבית.
- הסכם ממון ללא עורך דין. העלות הכרוכה בהסכם הממון, לעתים מכבידה. לעתים, ההסדר שלכם, נתפס בעיניכם כפשוט ובסיסי מאוד. ולכן אתם סבורים שאתם יכולים לעשות את זה ללא עורך דין. זה שגוי. ההסכם הזה הוא ארוך טווח. תוחלת החיים שלו יכולה להיות לעוד עשרות שנים. השחיקה האפשרית שלו, אם לא יוכן כהלכה- ודאית. על חשיבות עשיית ההסכם עם עורך דין, כתבתי מאמר בשם הסכם ממון ללא עורך דין.
- שני עורכי דין. כל אחד מכם מיוצג על ידי עורך דין משלו. בדרך כלל, אתם לא צריכים שני עורכי הדין. שני עורכי דין, יכולים להחריף ולהעמיק את הפערים בעמדות שלכם, ולפגוע בקשר. עורך דין אחד מספיק. גם אם היקפי הרכוש גבוהים- תנסו, לפחות בשלב הראשון, להסתפק בעורך דין אחד.
- עורך דין חבר או קרוב משפחה. זוהי טעות יותר מנפוצה. יש לכם חבר שהוא גם עורך דין. או קרוב משפחה שלכם. או עורך הדין של העסק שלכם. אתם פונים אליו, על מנת שהוא יכין את ההסכם. מה תחשוב על זה בת זוגכם? והאם אותו חבר יוכל בכלל, לנקוט עמדה ניטרלית? הרי הוא חבר שלכם. לא של בת זוגכם.
- עורך דין כללי ושאיננו מומחה. הנושא של הסכם ממון מצומצם וספציפי, אך דורש מומחיות והתמקצעות. אתם פונים לעורך הדין הזול. או הקרוב לבית. אבל, לא כל עורך דין, יודע להכין לכם הסכם ממון. עורך דין העוסק במגוון רחב של תחומי המשפט, איננו מכיר בהכרח את תחום הסכם הממון.
- אישור שגוי של הסכם הממון. כתבתי על כך מאמר בשם: אישור הסכם ממון, אבחנות קריטיות. אם למשל אתם זוג נשוי, ואתם מאשרים את הסכם הממון שלכם בפני נוטריון, כאילו לא אישרתם אותו, וזה אומר שאין לכם הסכם ממון תקף. או אם אתם ידועים בציבור, יש לכם הסכם ממון שלא אושר ( ידועים בציבור אינם חייבים לאשר את ההסכם ), או שיש לכם הסכם ממון שנחתם בפני נוטריון, ואפילו בפני בית המשפט!, ולאחר מכן אתם נישאים- אתם חייבים לאשר את ההסכם שוב, כזוג נשוי. אם לא תעשו כן- ביום נישואיכם, פוקע תוקפו של הסכם הממון שלכם.להערכתי, יש בישראל כ 10,000 זוגות לפחות, שיש להם הסכם ממון לא תקף, בגלל מה שתואר, ואין להם מושג על כך.
- אתם עושים הסכם ממון קצר. ההתעסקות עם ההסכם, אינה נעימה לכם. אתם חושבים שאם תסדירו רק נושא אחד או שניים, "את העיקר", וגם זאת בקיצור, תתפסו שתי ציפורים במכה אחת: גם יהיה הסכם ממון, וגם הקשר יישמר, ולא ייפגע. זה לא נכון. אם כבר קפצתם למים, התכבדו ותסדירו הכל. אל תשכחו שמטרת הסכם הממון היא, למנוע מכם הליכים משפטיים קשים אם הקשר יסתיים באופן לא טוב. זה איננו דומה להסכם חד פעמי. קניית דירה למשל. משלמים, רושמים זכויות וזהו.. זה הסכם מתמשך, "לכל החיים".
- אתם מאפשרים למשפחה שלכם להחליט במקומכם. למשפחות שלכם בהחלט יש מעמד חשוב. דעתם חייבת להישמע. הרי זהו מקור ( לא אכזב ), לקבלת כספים וסיוע, במהלך הקשר הזוגי שלהם. עמדתם בוודאי חשובה. אבל בין זה, לבין קבלת החלטות שלהם, לגבי הסדרי הממון שלכם, כולל "וטו" שהם שמים לעתים, יכולה להפריע לשניכם או לאחד מכם, ולהשיג בדיוק את ההפך ממה שהם התכוונו.
- אתם מביאים את ההורים לפגישה אצל עורך הדין. הנוכחות של ההורה/ים של אחד מכם, בפגישה שבה דנים עם עורך הדין על הסכם הממון שלכם, מלחיצה ולא נכונה. זה יכול להצמיח טענה של לחץ, עד כדי בקשה לביטול ההסכם.זהו דיון רגיש, כמעט אינטימי ביניכם, מה להורים ולפגישה כזו? ההורים, עם כל הכבוד להם, יוכלו לראות את ההסכם ( אם כך תחליטו- לא בטוח שזה נכון ), לאחר חיבור הטיוטה הראשונה. לפני חתימתו.
- אתם לא מוכנים להתפשר ולהתגמש. השם המלא של הסכם ממון, הוא הסכם ממון בין בני זוג. יש ביניכם פערי ממון ( ואולי תמיד יהיו, לאורך כל חיי הזוגיות ). אבל יש ביניכם גם זוגיות. המשוואה היא: ממון – זוגיות. והמשוואה הזו מחייבת, בדרך כלל ( פחות לגבי ידועים בציבור ), פשרה מסוימת. איזון. לתת מקום גם לזוגיות, בייחוד כשהיא מתארכת על פני שנים רבות. וזה מצריך גמישות. כתבתי על זה מאמר, בשם הסכם ממון – למה כדאי להתפשר?
- אתם מותרים ומתפשרים יותר מידי ( ויותר מידי מהר ). לא בהכרח צריך. זה לא בהכרח אומר, שזה טוב לזוגיות. לדוגמא: יש ביניכם הפרשי הכנסות משמעותיים, נאמר, של פי שלוש. מי שהכנסתו גבוהה, מסכים מידית לכך, שכל הכנסתו, החל מיום הנישואין, תהיה "חצי-חצי". זה יפה, זוגי, מתחשב, אבל- תנקוט את העמדה הזו, לאחר שתבין את המשמעויות שלה. ומה אם ההכנסות שלך כוללות "אופציות", שמימושן יהיה לאחר פרידה? ומה על אקזיט? ומה על קניין רוחני? האם גם אלו ייחשבו להכנסות משותפות? כלומר, זה בסדר, אבל, בואו נלבן ונבהיר מה ועד כמה. אם לא כך- אפשר וזה יכביד עליכם ויחלחל בעתיד להרגשה לא טובה במהלך הזוגיות.
- עשיית ההסכם זמן קצר לפני החתונה. ההזמנות לחתונה יצאו. האולם וכל הכרוך בחתונה כבר שולם. אבל הזנחתם את ההסכם. כעת, לאחר האמור לעיל, אין לכם כבר זמן רב. אבל מתברר לפתע, שיש בניכם חילוקי דעות. וזה מצריך זמן של מחשבה והבשלה. וזה מתערבב בהכנות לחתונה עצמה. ממילא ההכנות האלו מלחיצות. אבל כעת נכנס הסכם הממון, והלחץ שלו, מוסיף ובגדול, ללחץ שממילא קיים. ולעשות הסכם בלחץ, זה לא טוב. לא נכון.
- "משיכת" תהליך עשיית הסכם הממון. מועד הנישואין רחוק. או שאיננו קיים כלל, כי אינכם מתכוונים להינשא בקרוב. או שאתם נשואים כבר, ו"לא בוער" לכם. אבל זה שגוי. התקופה הזו, של שיחות סביב הסכם הממון ( שעניינו כזכור, פרידה ), איננה נעימה. היא לעתים פוגענית. מביכה. לעתים, כל בני המשפחה מעורבים בכך, מי יותר מי פחות. כדי לעשות הסכם ממון, צריך "להתכנס לזמן נתון ומוגדר, קצר, ולחתום. אני נוהג להחתים זוגות על מספר הטיוטות שיוחלפו, ועל קביעה תקופה מקסימלית, שבה ההסכם חייב להיות מושג.
- עירוב הילדים שלכם בהסכם הממון. לילדים שלכם, במיוחד לגבי זוגות מבוגרים יותר, הנמצאים בזוגיות פרק ב', יש אינטרס בקביעת הסכם ממון מסוג של הפרדת רכוש מלאה ומוחלטת. חששם הוא, שמכוח הזוגיות, אזי רכוש של ההורה שלהם, יזלוג בגלל הזוגיות, לבת זוגו החדשה ( ולא אליהם ). לעתים, היזמה לעשיית הסכם הממון, מגיעה מהילדים.
- אתם לא עושים במקביל להסכם הממון גם צוואה. הסכם הממון מיועד לפרידה הנובעת מהחלטה על הפסקת הקשר שלכם. הוא איננו מיועד, ואיננו "מכסה", מצב של הסדרת רכוש בפטירה. חלק גדול מכם סבור בטעות, שניתן להסדיר ענייני הורשה בהסכם הממון. ומה שייקבע בו, יבוצע גם בפטירה. ולא היא. לא ככה. בפטירה, הרכוש שלו יחולק על פי חוק הירושה (כדאי לקרוא: הסכם ממון על ירושה). וזה לגמרי שונה מחלוקת הרכוש על פי הסכם הממון. למשל, יכול להיות שהתכוונתם שבפטירתכם של מי מכם חלילה, הרכוש שהותיר, יועבר לילדיו, ולא לבן זוגו. אבל בפועל, יקרה בדיוק ההפך, כיוון שלא הייתה צוואה!
- אתם משתמשים בביטויים פוגעניים. הסכם ממון, משא ומתן על איך ייראה הצד הממוני של הזוגיות שלכם, זה איננו דבר קל או פשוט. בני הזוג שלכם, נפגעים מכך. האינטרסים שונים. הציפיות שונות. אל תשתמשו בביטויים טוטאליים: של "שחור או לבן", של "הכל או לא כלום". "או שתחתמי או שאני עוזב אותך". השימוש בביטויים כאלו, גם אם ישיגו את מטרתכם, ייזכרו, ויצטברו ויזקפו לחובתכם, בשעת משבר בזוגיות. הסכם ממון צריך להיות מושג ברגישות מהמעלה הראשונה. לא כתבתי "ויתור" על דברים חשובים. אני כותב על הדרך. הדרך, ה"איך", חשובים לא פחות, ואפילו יותר, מ"המה".
- אתם מתנהגים ומתנהלים במהלך הזוגיות בשונה מהסכם הממון. הסכם הממון חשוף ל"פגעי הזמן". יש את ההסכם, ויש את היומיום שלכם. את שגרת החיים שלכם. אתם הרי לא מסתכלים וקוראים את ההסכם מידי יום. הוא במגירה, נכון? ואז, בשעת משבר, יהיה מצד אחד הסכם הממון, אבל מצד שני, יהיה את אורח החיים שלכם. את ההתנהגות שלכם. את הדברים שנאמרים או מובטחים. ואז השופט יוכל, אם ירצה, להחליט שיצרתם במהלך הקשר, נורמות, כללים, הסכם חדש ואחר מאשר זה שנחתם.
- אתם לא מעדכנים את הסכם הממון. כדאי שמידי פעם, תרעננו את זכרונכם, במיוחד לגבי דברים גדולים ומשמעותיים ( כגון רכישת דירה ), ותעיינו בהסכם. אם צריך לעדכן אותו- עשו זאת. כתבתי מאמר על "עדכון הסכם ממון".
