הסכם ממון, שלא נותן ביטוי לזוגיות, שבה אחד מכם משקיע בה: בגידול הילדים, בניהול משק הבית המשותף, לעתים אפילו מקריב את הקריירה שלו כתוצאה מכך, והשני מפתח את הקריירה שלו ומגדיל את עושרו- הוא הסכם בלתי הוגן.
מהו הסכם ממון בלתי הוגן?
חשוב להדגיש, שאם הגעתם להסכמות ביניכם, שהן מקובלות עליכם, ואתם שלמים איתן, זה לא מעניין, ולא רלוונטי, מה כתוב במאמר הזה, או במאמרים אחרים, או מה אומרים על ההסכם שלכם ההורים, או חברים או עורכי דין אחרים.
כלומר, אם שניכם, מרגישים טוב עם ההסדרים שבהסכם הממון, כבר לא רלוונטי עבורכם, מהי "הדעה האוביקטיבית", או מה "נכון" או "לא נכון" או "איך" להסדיר. כיוון שהסכם ממון, הוא הסכם שלכם, ובו ההסדרים הכוללים שלכם, המתאימים לכם, המבטאים את השקפת עולמכם, את הזוגיות שלכם, את האישיות שלכם, ולא של זוגות אחרים.
הסכם ממון יכול להיתפס על ידי אחד מכם, כלא הוגן, בה בשעה, שבעיניי בן זוגכם, ההסכם הוא הוגן.
למה אתם מרגישים שההסכם ממון לא הוגן? בואו נסתכל על זה כך:
- מצד אחד – יש ביניכם פערי ממון. פערי השתכרות. חסכונות עבר שונים. פוטנציאל שונה לקבלת מתנות וירושות מהמשפחות. פוטנציאל עתידי שונה לצמיחה אישית.
- מצד שני – יש ביניכם זוגיות. חברות. אהבה. משפחתיות. גידול ילדים ביחד וכו'.
- אם אנחנו מנציחים בהסכם את את הפערים והניפרדות, ואומרים שהם ישארו (ואף יגדלו) לאורך תקופת הזוגיות ועד בכלל – האם זה אומר שההסכם איננו הוגן? ראו מאמר על הפרדת רכוש מלאה ומוחלטת.
- או הפוך – אם אנחנו קובעים בהסכם הממון, שמיום הנישואין לדוגמא, הכל הופך להיות חצי – חצי, האם זה אומר שההסכם הוגן? ראו מאמר בשם: הסכם ממון, למה כדאי להתפשר?
- כי זה העניין בפשטות: אתם עם יכולות, פוטנציאל, כשרון ורכוש שונים. אין שניים שהם אותו דבר. אבל אתם נכנסים לשותפות זוגית. להרבה שנים. אז איזה משקל ניתן, אם בכלל, לזוגיות (לשיתוף) מול הנפרדות האישית? כמה לשתף, וכמה לשמר בניפרד?
אם הגעתם לנוסחא שלכם בעניין – ואתם שלמים איתה, "לכו על זה". ההסכם הוגן. עזבו רעיונות ותיאוריות של אחרים שטוענים להסכם ממון לא הוגן. ראו מאמר שירחיב לכם את הנושא: הסכם ממון פערי הכנסות ורכוש.
ראו גם:
