צוואה הדדית כהשלמה להסכם ממון

הצוואה נעשית במשרד כהשלמה להסכם הממון.

מאז ומתמיד נהוג היה לערוך צוואות הדדיות. עם צאתו של תיקון מספר 12 לחוק הירושה הולך וגדל מספר הצוואות ההדדיות בישראל. כיום 25 אחוז מהצוואות שנערכות בישראל הן צוואות הדדיות.

למי כדאי לעשות צוואה הדדית?

התשובה היא, שכל זוג נשוי שיש לו ילדים חייב (לא שכדאי לו אלא שזוג כזה חייב לערוך צוואה הדדית). מידע נוסף על עורך דין צוואה.

מהי למעשה צוואה הדדית?

אביא את לשון החוק, בסעיף 8א לחוק הירושה:

"צוואות הדדיות"

בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות האחד על צוואת בן הזוג האחר ; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחד מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד."

צוואה הדדית כהשלמה להסכם ממון, נעשית מתוך הסתמכות האחד על השני. למשל בדוגמא הקלאסית בין בני זוג שיש להם ילדים:

כל אחד מבני הזוג מצווה בצוואתו, כי אם יהיה הוא הראשון שילך לעולמו, אזי הוא מצווה את כל רכושו לנותר מבניהם בחיים, ( ולא לילדים), והנותר בחיים מתחייב להעביר את מה שירש מהנפטר ( ולעתים גם את חלקו הוא ) לילדים, או לצד שלישי. הצוואות מחילות את אותן הוראות, באופן הדדי, כשכל אחד מהמצווים מסתמך על הצוואה הזהה של האחר.

כך תיאר זאת השופט ברק:

"על פי עצם ההגדרה של ההדדיות, ההוראות של המצווה האחד נקבעות על יסוד הוראותיו של המצווה האחר. הוראותיו של האחר הן התמורה להוראותיו של האחר…יש להתחשב… באומד הדעת המשותף של המצווים כולם. מבחינה זו דומה צוואה משותפת והדדית לחוזה יותר משהי דומה לצוואה."

מה יקרה אם לא תעשו צוואה הדדית?

בדוגמא המובאת לעיל, אם אחד מבני הזוג נפטר, יהיו היורשים מכוח חוק הירושה האלמנה ( אשת הנפטר, במקרה של פטירת הבעל ), וילדיה. היא תירש מחצית וילדיה מחצית. נניח שהייתה לבני הזוג דירת מגורים. עם פטירת הבעל הופכים להיות הבעלים של הדירה כולה האלמנה ( שלושה רבעים ) והילדים ( רבע ). המצב הזה רע. האינטרס של הילדים הוא להוציא את אימם מהדירה ולמכור אותה. הם בעלים, ויכולים להגיש תביעה לפרוק השיתוף בדירה, או במלים אחרות לעתור למכירת הדירה, או להשכרתה לאחרים ( והיו הרבה מקרים כאלו ). צוואה הדדית מונעת מצב כזה. בצוואה הדדית כהשלמה להסכם ממון האלמנה הופכת להיות הבעלים של כל הדירה והילדים לא יוכלו לנקוט בהליך כלשהו נגדה. הדוגמא התייחסה לדירה, אבל היא יכולה להתייחס למכונית, לעסק, ולשאר זכויות ורכוש.

נשכלל את הדוגמא. נניח שלאחר פטירת הבעל, הכירה האישה בן זוג אחר, ואף נישאה לו. נניח שהיא מעוניינת להוריש לו ( ולא לילדיה הסוררים..) את רכושה, לרבות את הרכוש שירשה מבעלה.

האלמנה תהיה מנועה מלעשות כן, וזאת מאחר ובצוואה ההדדית נאמר באופן הדדי, במפורש, שעם מותו של האחרון מבניהם, ( האלמנה ) יעבור כל הרכוש לילדים. במצב הזה, קיומה של הצוואה ההדדית מנע מהאישה מלהעביר את מה שירשה מבעלה לאדם שהוא כלל לא הכיר עת היה בחיים, וסביר שלא היה מעוניין כי חלקו ברכוש המשותף יועבר אליו במקום לילדיו. כאמור, זוהי דוגמא שאיננה ממצה כלל את כל המצבים האפשריים שיקרו בהיעדר צוואה הדדית.

בצוואה הדדית, נדרש הצד הנותר בחיים לכבד את רצונו של בן זוגו, וזאת לגבי אותן הסכמות שהסכימו בני הזוג לפני פטירת אחד מהם.

ניתן לבטל צוואה הדדית, בחיי בני הזוג או לאחר מות אחד מבני הזוג, בתנאים הקבועים בחוק, וכפי שנתגבשו בפסיקה.

קראו גם על: הסכם חיים משותפים