מה קורה בפטירה של אחד מכם (חס וחלילה)
התשובה לכך היא פשוטה וברורה. ברגע שאחד מכם נפטר חלילה, זה מביא את הקשר שלכם ליידי סיום. הקשר פוקע.
וכשהקשר שלכם מסתיים, בכל הקשור לחלוקת רכוש, היורשים שלכם באים במקום מי שנפטר. אבל זה בעייתי. מי הם היורשים שלכם?
נניח שהיה לכם הסכם ממון מסוג של הפרדת רכוש מלאה. כלומר, אם הקשר היה מסתיים, אזי על פי ההסכם, כל אחד היה לוקח את מה שהיה לו:
אתן ברשותכם דוגמא. לאחד מכם הייתה דירה בבעלותו. קבעתם בהסכם הממון, שבפרידה, בעל הדירה "יוצא אתה". הוספתם וקבעתם מפורשות, שגם במקרה של מוות, בן הזוג שנותר בחיים לא יקבל ממנה דבר וחצי דבר.
והנה נפטר בעל הדירה. כעת, מתייצבים היורשים של מי שנפטר ( ילדיו, מנישואים קודמים, ואפילו או הילדים שנולדו לבני הזוג ), ומבקשים לרשת את הדירה, מכוח דיני הירושה.
אבל לגמרי לא במפתיע, מתייצב גם בן הזוג, וטוען שגם הוא, בן הזוג של מי שנפטר/ה, גם הוא יורש, על פי אותם חוקי ירושה ( בן זוג יורש מחצית מנכסי העיזבון או הירושה ).
הילדים היורשים מפנים אותו, את בן הזוג, להסכם הממון, שם נכתב במפורש שאין ולא יהיה לו שום חלק בדירה הזו, גם לא בפטירה.
בן הזוג יענה להם, שהסכם הממון לא יכול היה להסדיר ענייני ירושה, ולפיכך, לסעיף הנ"ל שבהסכם היה תוקף, רק למקרה של פרידה, בהיותם של שני בני הזוג בחיים.
המצב המשפטי בעניין הזה סבוך, ונכון להיום, התוצאה בדוגמא הנ"ל, היא, שגם בן הזוג יורש את הדירה, וחלקו יהיה 50% מהזכויות בדירה.
המצב הזה הוא, לדעתי, בלתי נסבל, ומצריך שינוי פסיקה או חקיקה.
פתרון אפשרי למצב הזה הוא עריכת צוואה מסודרת, שבה, ולא בהסכם הממון, ייקבעו זכויות היורשים, לרבות קביעה שבמקרה של פטירה, בן הזוג איננו יורש.
