הסכם ממון ומזונות ילדים

רבים מכם, מבקשים להסדיר בהסכם הממון גם את שאלת המזונות של הילדים שלהם.

כשאני כותב "מזונות", כוונתי ( כוונתכם ) היא, להסדיר כמה ישלם כל אחד מכם ( נכון, בדרך כלל האב, אבל לא תמיד ), עבור כלכלת וביגוד הילד / הילדים שלכם, כמה עבור המגורים שלהם, כמה בעבור הוצאות חריגות ( רפואיות ולחינוך ), וכמה הוצאות שאינן חריגות, כמו עבור גן ילדים, פעוטון, שיעורי עזר ( זה חריג? ) וכיו"ב.

אבל הכוונה היא להסדיר בנוסף גם את ענייני המשמורת, החזקת הילדים, האם על ידי אחד מכם, ואז לקבוע הסדרי ראייה. או לחילופין, משמורת משותפת?

לפעמים הכוונה שלכם בהקשר זה של הסכם ממון ומזונות ילדים, היא להסדיר גם את מגמות החינוך שלהם, למשל, האם הם יחונכו במסגרת דתית, חילונית, או גווני ביניים של הקצוות הנ"ל.

כאשר מדובר בזוגות, שאחד מהם הוא אזרח של מדינה אחרת, תרצו ודאי להתייחס למקום גידולם של הילדים, למשל לקבוע, שבכל מקרה הילדים יגדלו בישראל, ולא בארצו של בן זוגכם.

אז איך זה מסתדר, הסכם ממון ומזונות ילדים?

התשובה היא, שאמנם מדובר על ענייני ממון בינכם, עבור ילדיכם, ואז אין סיבה שלא לכלול את זה בהסכם הממון.

אבל, למרבה הצער, ועם השמעת ביקורת בעניין הזה על בתי המשפט, לא ניתן למעשה לכלול בהסכם הממון את הסדרתם של כל הנושאים הללו, ודאי לא, כאשר הילדים שלכם טרם נולדו.

בתי המשפט לא יאשרו את הסעיפים הללו. ( מאידך, רוב הנוטריונים, ואני ביניהם, כן יאשרו את הסעיפים האלו שבהסכם הממון, אלא שספק אם יהיה לכך תוקף ומשקל משפטי ).

אמת נכון, שממילא לסעיפים הללו אין תוקף רב, גם אם הם נכללו בהסכם הממון, ואושרו, אפילו על ידי בית המשפט. זאת כיוון, שצרכי הילדים, המזונות שלהם, נקבעים על פי צרכיהם, וזאת על פי העיקרון של טובת הילד מחד, ויכולת ההורים מאידך.

אנא ראו כאן: למרות הסכמי ממון זוגות מגיעים לבתי משפט.

כלומר, גם אם קבעתם את מזונות הילדים על סך של 7,000 ₪ לחודש, וגם אם קבעתם את נושא המשמורת עליהם, אזי כשתיפרדו, זה יכול להיות בעוד 5, 10 שנים, יתכן שצרכי הילדים יהיו גבוהים יותר.

ייתכן שיהיה טוב עבורם לגדול במשמורת אימם. אולי להפך. טובתם תהיה מחייבת שהם יימסרו למשמורת האב דווקא.

ולכן, מה תועיל לכם הקביעה מראש? מה היא שווה? מה יהיה התוקף שלה? ( וגם מהסיבה הזו בתי המשפט לא מאשרים סעיפים, שהם לדעתו, תיאורטיים ולא מעשיים ).

התשובה היא: הסדרת המזונות כן "שווה". כן כדאית. אפילו, אם בגלל המזונות, תחליטו לאשר את ההסכם בפני נוטריון ( נשואים לא רשאים ), ולא בפני בית המשפט.

הסיבה היא: כן יהיה לזה ערך מסוים בבוא היום. מי שירצה לחרוג מההסכם שלכם בעניין מזונות הילדים, בנימוק של טובתם, או חוסר יכולת כלכלית שלו, יצטרך להצביע ולשכנע, שחלו שינויים של ממש בנסיבות, מאז חתימת ההסכם ועד הפרידה, המחייבים סטייה מהמוסכם.

מלאכתו תהיה קשה יותר. נטל הראייה והשכנוע, יהיה עליו. הוא יצטרך להסביר ולשכנע, מדוע הוא מבקש לשחרר אותו מההתחייבות החתומה שלו שבהסכם הממון.

ולכן המלצה: כן תסדירו את הנושאים האלו בהסכם הממון.

קבעו אותם כסכומי והסדרי מינימום מחייבים. ואז, אם תרצו לאשר גם את הסעיפים האלו בהסכם הממון, בבית המשפט, תחלקו על דעת השופט, תנסו לשכנע אותו שזה רצונכם. אולי תצליחו.

אבל גם אם לא תצליחו, גשו ( או במקום, או בנוסף לאישור בית המשפט ), גם לנוטריון ( עוד לפני החתונה ), ואשרו את ההסכם בשנית, הפעם, כשהסעיפים המתייחסים למזונות ילדים בתוך ההסכם.