כל הסכם, בכל תחום, יהיה תקף מבחינה משפטית, ומחייב לכל דבר ועניין, בתנאי שיהיה חתום על ידי שני הצדדים. חתימות הצדדים, מחייבות.
לא כך המצב לגבי חלק מהסכמי הממון. הסכם ממון טעון אישור מיוחד. קרא כאן על אישור הסכם ממון.
אם אתם זוג נשוי – הסכם הממון שתעשו יהיה תקף מבחינה משפטית, רק אם הוא יאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני, ואלו בלבד.
אם אתם זוג לפני נישואין – ובידכם מועד לחתונה, בארץ או בחו"ל, ייווספו לשניים הנ"ל, גם נוטריון ורושם הנישואין, כלומר אחד מ 4 גופים יהיו מוסמכים לאשר את ההסכם, וללא אישור של אחד מהם, לא יהיה להסכם תוקף משפטי מחייב. קרא כאן על הסכם ממון לפני או לאחר הנישואין.
אם אתם זוג "ידועים בציבור" – אין צורך באישור של אף אחד מהגורמים הנ"ל, וההסכם יהיה תקף גם ללא אישור כלשהו.
אם אתם זוג "ידועים בציבור", ובידכם הסכם שעשיתם במעמדכם כידועים בציבור, וכעת אתם מתחתנים- ההסכם חייב לעבור אישור של בית המשפט, במעמדכם החדש, כזוג נשוי.
רבים טועים בעניין זה:
זוגות החיים כידועים בציבור, ובידיהם הסכם ממון, חושבים בטעות, שהוא ימשיך לחול עליהם גם לאחר נישואיהם, ולא כך. גם אם כתוב בהסכם שלהם ש: "הסכם זה ימשיך לחול על הצדדים גם אם יינשאו", גם אז, לאחר הנישואין, רק אישור בית המשפט יכול לתת להסכם תוקף משפטי. קרא כאן על הסכם ממון ידועים בציבור – בעד ונגד.
התוצאות של הסכם ממון בלתי תקף
יכול להיות שחתמתם על הסכם ממון, שהיה טעון אישור, כמוסבר לעיל, ולא הבאתם את ההסכם לאישור של אחד הגורמים הנ"ל. כבר כתבנו- הוא לא יהיה תקף מבחינה משפטית.
יכולות להיות כמה סיבות לכך שלא הבאתם אותו לאישור:
- לא ידעתם שצריך אישור. למשל, כי לא התייעצתם עם עורך דין, אלא ההסכם נחתם ללא מעורבות של עורך דין. ביניכם. אולי הורדתם טופס דוגמא מהאינטרנט.
- התעצלתם. נגמר לכם הכוח להמשיך ולהתעסק בעניין המתיש הזה.
- נתגלעו ביניכם חילוקי דעות לאחר חתימת ההסכם, ולפני אישורו. כלומר, ההסכם נחתם אמנם, אבל אז, בתקופה שלאחר החתימה, ועד האישור, נתגלע ביניכם סכסוך. ( ומסיבה זו מומלץ לחתום ולאשר את ההסכם באותו מעמד. לא חתימה ואחר כך אישור, אלא חתימה בפני הגורם המאשר, שיאשר את ההסכם בו זמנית ).
- בידכם הסכם ממון שאושר על ידי מי שלא היה מוסמך לאשר אותו. למשל, אתם זוג נשוי, והחלטתם "להסתפק" באישור נוטריון. הנוטריון טעה ואישר את ההסכם ( הוא לא היה מוסמך כמובן ).
בכל אחד מהמצבים הנ"ל, יהיה בידכם הסכם שאיננו תקף מבחינה משפטית.
מה זה אומר? מה המשמעות של הסכם ממון בלתי תקף?
עדיף בלי הסכם בכלל מאשר עם הסכם בלתי תקף – אסביר בדוגמא הבאה.
כתבתם בהסכם הממון שאם תרכשו דירת מגורים משותפת, אזי בפרידה, כל אחד מכם יקבל את החלק היחסי שלו בדירה, התואם את גובה השקעתו ( ממקורותיו הפרטיות ). מי שהשקיע 70%- יקבל בפרידה 70%. ומי שהשקיע 30%- יקבל 30% משווי הדירה ביום הפרידה.
ואכן רכשתם במרוצת השנים דירת מגורים. אחד מכם מימן 70% מעלותה. השני הביא רק 30%.
בפרידה, בעל ה 70%, יסתמך על ההסכם החתום, ויטען כי חלקו בדירה הוא, כרשום בהסכם הממון: 70%.
אבל כנגד זה, יטען מי שהשקיע את ה 30%, כי ההסכם איננו תקף. אין הסכם. אין הסדר.
ואז, לא תהיה ברירה לבית המשפט, אלא לפנות להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג בעניין הזה.
והחוק אומר שכל מה שנצבר לאחר הנישואין, בפרידה, יחולק באופן שווה. בעיה! קשה!
אמנם מי שמימן את החלק הגבוה, יוכל להסתמך על אותו החוק, לטובתו. אבל בצורה לא ודאית: החוק הזה קובע שבפרידה, כל אחד זכאי לקבל את מה שהיה שלו מלפני הנישואין. ואז, אם ניתן יהיה להראות שה 70% הנ"ל מומנו ממקורות פרטיים מלפני הנישואין, ניתן יהיה לקבל פסק דין המצווה להחזיר אותם למי שהשקיע.
אבל גם אז- מדובר יהיה על השבה של הכסף לבעליו. אבל מה על עליית הערך של הדירה, מעבר להשקעה הכספית?
פרשנות הפוכה
לעובדה שהסכם הממון איננו תקף מבחינה משפטית, יכולה להיות תוצאה אבסורדית ומרחיקת לכת, מכוח כללי פרשנות בדיני חוזים, באופן הבא:
בדוגמא הנ"ל, בית המשפט יודע שהצדדים ניהלו מו"מ בעניין. בית המשפט גם יודע שהמו"מ הסתיים בחתימה. כלומר, הצדדים בהחלט היו ערים לצורך להסדיר את עניין החזר השקעתם בדירה משותפת שירכשו. אבל מסיבה כזו או אחרת, הם בחרו, תהיה הסיבה אשר תהיה, להימנע מהאישור.
המסקנה היא: נעשה הסדר שלילי. הצדדים כאילו החליטו לותר על חריגה מהוראות החוק בעניין הזה. הצדדים החליטו, שבעניין הזה, הם כאילו לא יהיו בעלי חלקים שונים בדירה ( שכן אם היו מחליטים כך, ודאי היו מאשרים את ההסכם ).
כלומר, מעצם ההימנעות לאשר את ההסכם, בית המשפט יתחזק בדעתו, שכוונת הצדדים, הייתה לקבוע שחלקיהם בדירה לא יהיו שונים, אלא להפך, שווים, למרות ההשקעות השונות של כל אחד מהם ברכישה.!
לכן, ראו הוזהרתם. אם כבר עשיתם הסכם- אשרו אותו כנדרש. לעתים, עדיף שלא יהיה שום הסכם, מאשר הסכם ממון שלא אושר כחוק.
