המאמר הזה רלבנטי רק לזוגות שיתחתנו בטקס נישואין יהודי דתי. זוגות שלא נישאו ( ידועים בציבור ), או שנישאו בחו"ל, בטקס אזרחי, לגביהם הנושא הזה לא רלבנטי.
מאידך, אני קורא לזוגות נשואים, לבדוק היטב מה רשום בכתובה שלהם, ולבחון את העניין מחדש, על רקע מה שתקראו בהמשך.
האם צריך להתייחס בהסכם הממון לכתובה? כן. אנא קראו מאמר מקיף שפרסמתי כאן.
האם צריך להתייחס בכתובה להסכם הממון? לא, אבל רצוי.
הסכם ממון וכתובה – איזה הסכם הוא זה שקובע?
הכתובה היא למעשה "הסכם ממון". מסמך משפטי מחייב בדיוק כמו הסכם ממון.
אז אם אתם עושים הסכם ממון, יהיו לכם למעשה שני הסכמי ממון. שני מסמכים. ואז בפרידה, בת הזוג שלכם תבקש לקבל את הסכום שרשמתם בכתובה, ואילו אתם, תטענו שהסכם הממון שעשיתם, מבטל את הכתובה. או גובר עליה.
ואז תיווצר מחלוקת, שיכולה לגרור אתכם לדיון בבית המשפט ( ואתם לא רוצים להיות שם ).
לכן, צריך לקבוע בהסכם הממון, באופן ברור וחד משמעי, הסדר מראש למצב שתואר:
- או שבן הזוג ישלם לבת הזוג את הסכום שהתחייב לו בכתובה, בנוסף להסדרי הממון שבהסכם הממון.
- או שהכתובה, "בלועה" וגלומה כבר בכל הסדרי הממון שבהסכם הממון, והסכום הרשום בה, לא ישולם לבת הזוג.
הקביעה הנ"ל תלויה בהשקפת עולמכם:
בת הזוג: מעוניינת שבהסכם הממון תירשם האופציה מספר 1 לעיל. לעתים, הסיבה לכך היא לא רק כלכלית, אלא גם קשורה לענייני כבוד, שלה ושל משפחתה. אבל אם זו תהיה עמדתה, בן הזוג יהיה מעוניין שהסכום שיירשם בכתובה, יהיה נמוך. זניח.
בן הזוג: ייטה בדרך כלל לראות בכתובה משהו סמלי וארכאי, ויבקש לרשום בהסכם הממון את האופציה מספר 2 הנ"ל, ואז גם, אם בענייני כבוד עסקנו, יוכל לרשום בבטחה, סכום גבוה מכובד ומכבד.
רוב הזוגות, רואים בכתובה משהו טקסי ולא מחייב, ובכל מקרה יש נטייה כיום לרשום סכומים נמוכים.
