עורך דין ונוטריון אורי גנור, עוסק ומתמחה אך ורק בהסכמי ממון בין בני זוג, ובצוואות ( המשלימות את הסכם הממון ).
הכנתי מאות הסכמי ממון. הניסיון, הידע והתובנות שנרכשו, הם בעלי חשיבות רבה, ומובאים לכל זוג שמגיע אלי.
ביטול הסכם ממון – האם זה אפשרי?
הסכם ממון שאושר על ידי בית המשפט, כמוהו כפסק דין. פסק הדין הזה איננו מבוסס על הכרעה משפטית בסכסוך, שבו נתן השופט פסק דין, אלא פסק הדין הזה מבוסס על הסכמת הצדדים, שבאה ליידי ביטוי בהסכם הממון. לכן, אם רוצים לבצע ביטול הסכם ממון – הווי אומר לבטל את פסק הדין הזה, צריך להראות כי יש פגם, טעות, תקלה, בשני המרכיבים יחד, גם בהסכם וגם בפסק הדין, וזו איננה משימה קלה.
הנטייה הבסיסית היא לקיים הסכמים כתובים, וודאי לקיים פסקי דין, בכל תחום מתחומי המשפט, שאם לא כן, יהפכו ההסכמים ופסקי הדין לריקים מתוכן. אם יהיו הסכמים ופסקי דין מסמכים רעועים, שלא ניתן לסמוך ולהסתמך עליהם, ייפגעו קשה כל עקרונות החיים החברתיים, החל מחיי המסחר והכלכלה, הסכמים מדינתיים, והסכמים "פרטיים" דוגמת הסכם ממון, עליו מדבר מאמר זה.
כך גרס בית המשפט בפרשת גלעדי, כשקבע: "הסכם אשר אושר לפי בקשת הצדדים על ידי בית המשפט, ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין, משולבות בו שתי תכונות מצטברות, היינו, הן זו של הסכם והן זו של פסק דין."
פסק דין שניתן כהכרעה בסכסוך שבו הכריע בית המשפט, ניתן לערעור, ומשנסתיים הערעור, הוא יהיה שריר וקיים לעולם ועד, ולא ניתן יהיה עוד לבטלו ( כמעט, שכן יתכנו מקרים חריגים של רשלנות שופטים שבעטיה, ניתן יהיה אולי, במקרים חריגים, להגיש בקשה לביטול פסק הדין ).
לא כן המצב לגבי פסק דין שנתן תוקף להסכם הממון. כאן הסתכם למעשה התפקיד של בית המשפט בפעולה יותר טכנית, פורמלית. העיקר הוא הסכמת הצדדים, ואם נפל פגם בהסכם, שהיווה בסיס להחלטת השופט שאישר אותו, כי אז יהיה קל יותר לבטל את פסק הדין וההסכם עצמו.
כך כתב בעניין השופט זוסמן: "אם הצדדים כלל לא הגיעו להסכם, או אם נפגם ההסכם וניתן לביטול, בעטיה של רמאות או טעות, הרי נישמט היסוד מתחת לפסק הדין, והוא נשאר על בלימה. מה שאין כן בפסק דין אחר הנשען על הכרעה שנפלה בפלוגתא, והוא עומד לעולם ועד".
החתום מטה סבור שעל פי המצב המשפטי הקיים לגבי ביטול הסכם ממון שניתן לו תוקף של פסק דין, אזי רק אם ניתן להראות שהסכם הממון שנחתם ואושר בפסק דין פגום באופן מהותי, רק אז ניתן לבטל את ההסכם ופסק הדין.
להלן מספר דוגמאות למקרים של ביטול הסכם ממון:
אם חתימת ההסכם הושגה כתוצאה מניצול שניצל צד אחד את מצוקת הצד האחר להסכם, את חולשתו, מחלתו ורפיון שכלו. למשל, אם היה אחד הצדדים להסכם חולה וחסר אמצעים, והוא נזקק לטיפול רפואי, והצד השני התנה את מתן הסיוע לטיפול הרפואי בכך שייחתם הסכם הממון.
אם חתימת ההסכם הושגה כתוצאה מתרמית. למשל, צד להסכם הטעה את הצד השני, בכך שאמר לו כי זהו הסכם שהוצג להורי הצד המרומה, והם עברו עליו, אישרו אותו, וממליצים לחתום עליו, כאשר מעולם לא היה כך.
אם חתימת ההסכם הושגה כתוצאה מלחץ, איומים או סחיטה שהפעיל צד אחד על הצד השני. למשל, אם אמר צד להסכם, לצד האחר שאם יימנע מלחתום על ההסכם, כי אז יפרסם קלטות המצויות בידו, והמציגות את הצד האחר באופן המשפיל אותו בעיני הבריות.
הדוגמאות הנ"ל אינן בבחינת רשימה סגורה. בכל המקרים שהובאו לעיל, ההסכם נחתם כשהוא נעדר את גמירות הדעת הסופית והמחייבת של אחד הצדדים להתקשר בהסכם. בכל המקרים הנ"ל, אם יוכחו, נשללה מאחד הצדדים הבחירה החופשית, הרצון הכן, האמיתי והספונטני, הנובע מבחירה צלולה, מיושבת וחופשית, וללא שום לחץ וכפייה מסוג כלשהו, להתקשר בהסכם. בהעדר רצון חופשי כזה, ניתן יהיה לבטל את ההסכם.
כמובן שלא כל מצב כפי שהובא לעיל, יזכה את המבקש בביטול הסכם ממון באופן אוטומטי. לא כל הטעיה, לחץ, כפייה וניצול, יהוו כשלעצמם עילה מספקת לביטול. יצטרכו להוכיח ולשכנע שופט, כי אותה הטעיה או לחץ, אכן היו כבדים, רציניים, והם היו אלו שגרמו לצד המתקשר לחתום על החוזה, ושבלעדיהם הוא לא היה חותם. ביטול הסכם או חזה, הינה תמיד משימה קשה, שכן הסדר הציבורי, ואופיים של החיים בעידן המודרני, מחייב לתת לכל הסכם ולכל פסק דין תוקף משפטי סופי.
