בכל הסכם, בכל נושא, זוויות הראייה של הצדדים, "האינטרסים" אם תרצו, מנוגדים. כך גם בהסכם ממון.
ובהסכם ממון, זה מורכב יותר, כיוון שיש גם את הזוגיות, על היבטיה הרגשיים, המשפחתיים, גידול ילדים וכו'.
וככל שיש לכם יותר רכוש, או נכון יותר יותר פערי רכוש, או פוטנציאל עתידי שונה לצבירת רכוש – כך גדלה בהתאם המורכבות, והאינטרסים המנוגדים יהיו חדים יותר. ראו למשל מאמר שכתבתי "הסכם ממון לא הוגן", או מאמר על פערי ההכנסות שלכם.
השאלה תהיה תמיד, בכל הסכם ממון, לגבי כל נושאי ההסדרה: כמה לשתף, וכמה לשמר בנפרד. כמה לצמוח ביחד, וכמה לחוד. כמה להנציח פערי ממון, וכמה לצמצם אותם.
לדוגמא: אחד מכם משתכר 30,000 ₪ נטו לחודש. השני 10,000 ₪. מי שמשתכר פחות, מעוניין בשיתוף מלא בהכנסות הלא שוות. מי שמשתכר יותר, יהיו מעוניין בשיתוף חלקי.
כעת, נניח שיש לכם עו"ד משותף אחד. איזו עמדה הוא ינקוט בדוגמא הנ"ל? איזה צד הוא ייקח? האם הוא יפנה לבעל ההכנסה הגבוהה יותר, ויאמר לו ( בשם בעל ההכנסה הנמוכה יותר ), שעליו לשתף במלוא הכנסתו? הרי אם יעשה כך, הוא אולי ימעל בתפקידו כעו"ד של בעל ההכנסות הגבוהות יותר? ואם יאמר שלא משתפים במלוא ההכנסות, האם לא ימעל בייצוגו של בעל ההכנסות הנמוכות יותר?
ואותו קושי, אותם אינטרסים מנוגדים בין בני הזוג, מצויים לכל "אורכו ורוחבו" של ההסכם: רכוש עבר, צבירות סוציאליות, רכישת דירה במימון לא שוויוני ( איך ייקבעו חלקי הצדדים בדירה הזו במסגרת הסכם ממון על דירה, והרי יש אפשרויות מגוונות לקביעת חלקי בני הזוג בדירה כזו ), מתנות וירושות, צבירת קניין רוחני או סטארט-אפים ועוד ועוד.
והמשימה המורכבת הזו, כמעט ובלתי אפשרית לעורך דין אחד. רבים שואלים אותי: "איך אתה יכול לייצג אותנו במצב הזה? איזו עמדה תנקוט כאשר האינטרסים מנוגדים? "כמה" או "עד כמה" תהיה עו"ד שלי, ומתי תזנח אותי, ותהפוך להיות עו"ד של הצד השני?
אלו אכן שאלות כדורבנות.
זו תשובתי לקושי ולשאלות שתוארו בנוגע לעריכת הסכם ממון:
- אכן, לא כל עו"ד יכול לשמש עו"ד משותף, זה נכון להסכם ממון לפני נישואין או לאחריהם. חלק גדול מעורכי הדין, לא יסכימו בכלל לשמש עורכי דין משותפים. הם ייצגו צד אחד בלבד.
- לא תמיד מתאים שיהיה עו"ד משותף. כאשר הפערים בעמדות הצדדים גדולים מאוד, פערי הרכוש גדולים, ייתכן שעדיף שלכל אחד מהצדדים יהיה עו"ד משלו.
- כשאני משמש עו"ד משותף בעת עריכת הסכם ממון לאחר החתונה או לפניה, אני 100% עו"ד של כל צד. אני מייצג באופן מלא, ובנוכחות שני הצדדים, את העמדה של כל צד. אני לובש "שני כובעים". אני כאילו מתפצל לשניים. כאילו יושבים בפגישה שני עורכי דין.
- אני מסביר ומכין את הצדדים לאמור לעיל. אני אפילו אומר להם בהומור, שהכיסא שלי במשרד, הוא כיסא מסתובב. פעם יסתובב לצד אחד, ואחר כך, באותו נושא, הוא יסתובב לצד השני.
- וכשאני נוהג כך, כשאני מייצג בנושא מסוים העומד לדיון, את האינטרס של צד א' נאמר, צד ב' מאוד לא מרוצה מזה, ואולי הוא אפילו חושב שהוא עשה שגיאה שהגיע אלי. אבל, אז, הפלא ופלא, הכיסא מסתובב אליו, ואני לוקח ב 100% הצד שלו.
- במלים אחרות, אני מציג ומייצג את זווית הראייה המלאה והשלמה של כל צד בהסכם הממון.
- בנוסף, בטיוטה הראשונה שאני מוציא, אני רושם במפורש מה בדיוק הוסבר לכל צד לגבי מהו הסכם ממון ובפרט אודות הסכם הממון הספציפי שעליו הם חותמים ( שלא יוכל לטעון שהיה מיוצג על ידי "חצי עו"ד", שנמנע מלהסביר לו משהו, עקב כך שהיה גם עו"ד של הצד השני ).
- אני מסביר לצדדים, שהם רשאים להתייעץ במקביל לעבודתי, עם עורכי דין אישיים. אני רק מבקש מהם שיעשו את זה "ברחמים". כי אם יפנה אחד מהם לעו"ד אישי, וההסכם שהכנתי בידו, הוא ישמע מחלק מעוה"ד את ההערות הבאות:
- ההסכם גרוע.
- ההסכם מקפח ( את מי שפנה אליו ).
- אם הוא יכין את ההסכם הוא יהיה הרבה לטובת מי שפנה אליו.
- אם הצד השני יפנה לאותו עו"ד, הוא ישמע את אותם דברים, אבל בהפוך.
- ואז, כשיחזור מי שפנה לייעוץ, ובידו חוות הדעת של עוה"ד שאתו יתייעץ, זה כבר יהיה לעתים, בלתי אפשרי להשיג את ההסכם.
- עו"ד אישיים, יכולים לעתים להעמיק את המחלוקות, להתעקש עליהן, ואתם תמצאו את עצמכם לעתים, מתנהלים ומשוחחים באמצעות עורכי הדין, ולעתים, "תלכו לאיבוד", ואני כבר לא כותב על הפגיעה לזוגיות שזה יוכל לגרום.
- תנאי הכרחי לייצוג משותף, ששני הצדדים יסמכו ב 100% על עורך הדין שיבחרו. הוא יהיה ניטרלי לגמרי. קבלו עליו המלצות. מכתבי המלצות באתר של עורך הדין, או בכל מיני אתרים שמדרגים עורכי דין ( אם אתה משלם להם ) – אל תסתמכו על זה. הכלי שיש, זה ביקורות של לקוחות בגוגל. זה הכלי היחיד, שבודק ומאמת רשמית, על ידי גוגל עצמו, את אמינות הביקורות ( תמצאו שם גם דברים גרועים על עוה"ד ).
יש לכם שאלות נוספות בנוגע לעריכת הסכם ממון? צרו איתנו קשר ונשמח לסייע בכל!
