לפני שנדבר על הסכם ממון בין חברים, תחילה נעסוק בסוגיה הבאה: אתם "סתם" חברים, במובן של ידידים.
משוחחים הרבה בטלפון, יוצאים למסעדה מידי פעם, ואפילו נוסעים לחו"ל ביחד, אבל אתם לא מקיימים חיי זוגיות, אין ביניכם רומנטיקה, אינכם מקיימים יחסי אישות, אין תכניות להקמת משפחה וגידול ילדים ביחד.
להפך, כל אחד מחפש לעצמו בן זוג לחיים. בן זוג אחר.
מעמדכם דומה בעצם למעמדם של שני חברים, גבר עם גבר, או אישה עם אישה, או גבר ואישה, שלא מקיימים ביניהם חיי אישות או משק בית משותף, לא מתגוררים באותו הבית, ולמעשה, "כל אחד לעצמו".
ואם כך, אינכם "זוג". אין זוגיות. אינכם "ידועים בציבור" ובוודאי שלא לפני חתונה. ואם אינכם ידועים בציבור- לא יחולו עליכם חוקים או כללים או פסיקות של בתי המשפט, החלים על בני זוג אחרים, שהם כן זוג. ואם כך, לכאורה, אין לכם ממה לחשוש.
אבל, שימו לב שאני משתמש במילה "לכאורה". ולמה?
למערכת יחסים של ידועים בציבור, אין הגדרה בחוק. יש התייחסות בפסיקה של בתי המשפט להגדרה הראויה. וההגדרה המשתנית, תהיה מושפעת, ממספר גדול של מרכיבים ייחודיים לגבי כל זוג ואורח החיים שלו.
הבסיס לכולם הוא, שהזוג, או החברים במאמר שלנו, מנהלים או לא מנהלים "משק בית משותף".
אם אתם מנהלים משק בית משותף, כאן, על פי הפסיקה, אתם עלולים "להילכד" ולהיחשב לידועים בציבור (ולא לחברים/ידידים).
אבל מה ייחשב לניהול משק בית משותף? האם זה מצריך מגורים ביחד? ופרק זמן מסוים, מינימלי, לחברות הזו שביניכם? מה ייחשב לניהול משק בית משותף? הסכם ממון בין חברים יכול לשמש תשובה נאותה לנושא…
לדוגמא:
אתם גרים ביחד. לכל אחד יש חדר משלו. לכל אחד יש את המוצרים שלו במקרר.
כל אחד מבשל לעצמו. אתם משלמים ביחד את שכר הדירה. לכל אחד יש חשבון בנק משלו. אתם ביחד כבר 5 שנים. אינכם מקיימים חיי אישות.
האם אתם חברים/ידידים, או זוג?
בדוגמא הנ"ל, אם אחד מכם יחליט לתבוע את חברו, אין לדעת מה השופט יחליט. לכאורה עליו להחליט שלא התקיימה כאן זוגיות, אלא מערכת יחסים חברית.
אבל, וזה אבל גדול- אתם לא תדעו מה יחליט השופט, כי לא תדעו איזה ראיות יוגשו לו, כולל של עדים שקרנים, אולי הקלטות, ששוחחתם על האפשרות "למסד" את הקשר וכו'.
וכאן באמת נכנס הסיפור של הסכם ממון בין חברים.
הסכם ממון בין חברים: דוגמא נוספת
כל אחד גר בביתו. מנהל את ענייניו בניפרד. אין שיתוף בכלום. אבל, בואו נוסיף עוד אלמנט: אתם מבלים הרבה ביחד, לא מתחשבנים, ההוצאות הן על שניכם, בלי הפרדה.
כולל הוצאות גדולות יותר, כמו נסיעות לטיולים בעולם.
שוב, לא תדעו מה יחליט השופט לגבי מערכת היחסים הזו: חברית, או יותר מכך- זוגית.
לכן, אני תמיד מציע, למי שרוצה להיות בצד הבטוח של "החברות" הזו, לעשות הסכם ממון.
