הסכם ממון הינו הסדר כלכלי / ממוני, בין בני זוג.
מצד אחד הוא הסכם כלכלי, אינטרסנטי, כאשר כל אחד מבני הזוג מנסה להשיג ולהרוויח מהשותפות ( מהקשר הזוגי ) כמה שיותר. אבל מצד שני, בל נשכח, שהרווח או היתרון הכלכלי, שאותו אתם מנסים להשיג ( או לשמר ), הוא בעצם "על חשבון" בן זוגכם ואולי גם הזוגיות שלכם.
משולבים בהסכם ממון, שני ראשים:
האחד, הכלכלי והעסקי נטו. על פי זה, כל אחד "מושך" לכיוון שלו. חס וחלילה להפסיד!
השני, אתם מקימים או נמצאים בקשר זוגי, משפחתי. אתם מגדלים או תגדלו בעתיד ילדים משותפים. מתקיימים ביניכם חברות, יחס אהבה, יחסי מין ושותפות לגורל ולדרך, ארוכי טווח.
כאשר לאחד מכם יש יותר רכוש מאשר לבן זוגו, או פוטנציאל ליותר רכוש ( ירושות ומתנות עתידיות מהמשפחה שלכם, וצמיחה אישית, על פי כשרון ויכולת אישיים, השתכרות מעבודה וכיו"ב ), השאיפה שלו, בדרך כלל, היא לשמור על הרכוש והפוטנציאל האלו לעצמו, מבלי לשתף בזה את בן זוגו. ויש ברצון הזה, מידה לא מבוטלת של צדק.
מאידך, בן הזוג חסר הרכוש, רואה לעתים בקשר הזוגי, אפשרות להיבנות, באמצעות העושר האישי והיכולת של בן זוגו. הוא רואה בהקמת הקשר הזוגי, מסגרת שתעניק לו בטחון סוציאלי. לשיטתו של חסר הרכוש, התא המשפחתי, הקשר הרומנטי והחברי, איננו "הולך ביחד", איננו מאפשר, שמירה על נפרדות ברכוש. מצב שבו לאחד יש, ולשני אין, לשיטתו של חסר הרכוש, פערים כלכליים ורכושיים ( והנצחתם על פני כל תקופת הזוגיות ), תגרום לתא המשפחתי, בסופו של יום, להתפרק.
המצב הזה, של פערי רכוש והכנסה, איננו נוח גם למי מבניכם שיש לו יותר רכוש. האמינו לי. אני עוסק בזה. אמנם לא תמיד זה איננו נוח, ויש זוגות שלמי שיש יותר רכוש, מנצל אותו כדי לשלוט בבן זוגו, ואף נהנה מכך. אבל לרוב, זה מצב שאיננו נוח לשני הצדדים. במיוחד כשנולדים לכם ילדים.
אתם יכולים לעצום את העיניים, ולהתעלם ממה שאני כותב. במיוחד אם בן זוגכם "העני", איננו מעלה את העניין.
ואתם בהחלט יכולים לעשות הסכם ממון, שבו תבטיחו לשמר לעצמכם את היתרונות הכלכליים שלכם. ההסכם ייחתם, ויאושר על ידי בית המשפט. אבל דעו לכם, שהתחושה של בן זוגכם, שלא הסכמתם לשתף אותו בעושר שלכם, אפילו "טיפה", סמלית, לא תהיה טובה מכך. הוא ישתוק אולי, אבל התחושה המקפחת הזו ( לשיטתו ), תחלחל לזוגיות שלכם, ולאט לאט, כמו "מים שקטים חודרים עמוק", תיצור את הסדקים בנתיב הזוגיות והחיים המשותפים שלכם.
ואז, לעתים, כאשר הסדקים יצופו מעל פני השטח, גם אם תרצו להעניק לו שותפות מסוימת ( ומדורגת ואיטית בדרך כלל ), וגם אם תעשו את זה בהסכם ממון חדש אתו, יכול להיות שזה כבר יהיה מאוחר מידי, כמו שנאמר, "עבר זמנו, בטל קורבנו". משקעי הקיפוח שנצברו, אפילו לא היו מוצדקים, יהיה קשה למחוק אותם.
לכן, כשאתם נאחזים בעושר שלכם, במידה רבה של צדק והגיון, תנו דעתכם לכך, שזה אולי צודק, אבל תשאלו את עצמכם, האם זה גם חכם?
יש הרבה אפשרויות לשיתוף מסוים בעושר הנפרד הזה שלכם, מבלי שאתם תיפגעו. ואני מדגיש את זה: מבלי שתפגעו.
בנוסף, השיתוף הזה, התרומה שלו לזוגיות שלכם, לא רק שלא תגרע מרכושכם, אלא להפך. תחזק אתכם, ותגרום, בסופו של יום, לצמיחה כלכלית שלכם, של שניכם.
כי מי יותר שותפה שלכם, מאשר בת זוגכם? ( או בן זוגכם כמובן, במקרה ההפוך ).
ועל זה נאמר: סוף מעשה במחשבה תחילה.
