הסכם ממון – מחיר הבגידה

חלק מכם מבקשים, שההסדרים שבהסכם הממון, יהיו תלויים או מותנים בבגידה. הכוונה שלכם היא, "להעניש" את מי מבניכם שיימצא בוגד בבן זוגו. אתם מבקשים להתנות את ההסדרים הממוניים, בנאמנות. באי בגידה של הצד השני. לאמור: היה ותבגוד בי, כי אז, יקוזז מחלקך ברכוש המשותף שלנו, סכום או אחוז מסוים. או תאבד את כל מה שיגיע לך.

האם אתם בעד או נגד? איך זה נשמע או מרגיש לכם?

ואם אתם בעד, מה ייחשב לבגידה? מה תהיה ההגדרה של המילה הנוראית הזו?

האם קיום יחסי מין, עם בן זוג אחר, ייחשב לבגידה? גם אם זה היה חד פעמי? ואם זה היה יותר מפעם אחת, אבל הסתיים? או, האם חילופי מסרונים רומנטיים, עם בן זוג אחר,  ייחשב לבגידה?

או, האם קיום פנטזיות מיניות, בטלפון או באינטרנט, ייחשב לבגידה? ואם כן, גם אם זה היה משהו זמני וקצר? או האם לחלופין, כוונתכם היא לקשר רומנטי משמעותי, הכולל קיום יחסי מין מתמשכים עם בן זוג אחר?

במלים אחרות, אם אתם רוצים להתנות את ההסדרים שבהסכם בבגידה, אתם צריכים להתכבד, ולהיכנס לעובי הקורה של המילה "בגידה". כי אם לא תעשו כך, ותתייחסו באופן כללי לבגידה – בפרידה, יהיה ויכוח, האם אותו "קשר", כביכול או לא כביכול, יכול להיחשב לבגידה – כן או לא.

אם אתם מתנגדים לכרוך הסדרי ממון בבדיקה, בואו נדבר על המצב הבא:

נניח שלבן הזוג יש דירה בבעלותו. הוא מוכן לשתף את בת זוגו בבעלות על הדירה, באופן מדורג כלשהו. למשל לקבוע בהסכם, שככל שהקשר מתמשך יותר זמן, כך הזכויות בדירה, לאט לאט, יהפכו להיות חצי – חצי. למשל, שכל שנה, בת הזוג צוברת 2% מהזכויות בדירה, עד לסך הכל 50%. יפה, לא? אולי אפילו תאמרו, מרחיק לכת. נדיב.

ואז, כעבור 10 שנים, כשיש לה כבר 20% בדירה, היא בוגדת בו. במצב הזה, בן הזוג נפגע פעמיים: פעם כלכלית, נגזלו ממנו 20% מהזכויות בדירה, ופעם רגשית, על הבגידה.

האם יהיה נכון, בדוגמא שתוארה, לקבוע בהסכם הממון שאם כך יקרה, היא תאבד את אותם אחוזים? מה דעתכם?

אבל אם אתם בעד לקבוע כך, וזה נישמע מובן, מה תגידו אם אוסיף עוד נדבך: מתברר, שבן הזוג התנהג בצורה קרה, אפילו אלימה כלפי בת זוגו, במשך שנים. כשהיא בגדה בו, הקשר בניהם, היה למעשה קשר שהסתיים כבר. קשר מת. האם גם אז נראה לכם "להעניש" אותה?

דוגמא אחרת:

שניכם חוסכים, מההכנסות השוטפות שלהם, וצוברים ביחד מיליון ₪. האם על בגידה, יוענש הבוגד/ת, והסכום שהוא שלו, חצי מיליון ₪, יקוזז ממנו? או חלק ממנו? שימו לב, שבדוגמא הזו, מדובר על כספים שנחסכו על ידי שניהם ביחד. שלא כבדוגמא הראשונה, לא מדובר על כך שהצד הבוגד, לוקח מרכושו של בן הזוג האחר. מרכוש עבר שלו. כאן מדובר על כסף שנחסך על ידי כל צד, פרי עמלו הוא.

האם אתם בעד או נגד?

מבחינה משפטית, אתם רשאים להיכנס לעניין הזה. גם אם תיתקלו בשופטים, פה ושם, שיסרבו לאשר הסכם ממון כזה, עדיין רובם יאשרו הסדר כזה. מאידך, כל הנוטריונים יאשרו את זה.

אבל השאלה הגדולה היא, האם זה נכון להכניס להסכם הממון, הסדר מהסוג האמור?

אני אורי גנור – עורך דין הסכם ממון,  סבור שאין לזה מקום. מתוך קרוב לאלף הסכמי ממון שערכתי, רק קומץ הסכמים כללו הסדר כזה.

אם אתם חושבים שהסדר כזה, ישמור על הזוגיות שלכם, לעניות דעתי, אתם טועים. שכן, כבר נאמר במקורות: "ככל שיענהו כן ירבה ויפרוץ".

אם תיכנסו להתנאה של ההסדרים בבגידה, אקשה עליכם ואשאל, ומה על התנהגות אלימה בקשר, כגורם לסיומו? מה על "עונש", "מחיר" לאלימות? ואז תעלה השאלה, מה ייחשב לאלימות, וכיו"ב.

אין לזה סוף.

רוב ההסדרים בהסכמי הממון שערכתי, ביקשו "להרחיק" או לנטרל את הסיבה, או את זהות "האשם", מהסכם הממון. רוב הזוגות קבעו, כי תהיה הסיבה אשר תהיה לסיומו של הקשר, לא משנה מי יהיה הגורם "האשם" לסיום הקשר, הסדרי הממון לא יושפעו מכך. לאמור, אם הקשר הסתיים, גם אם מישהו בגד, או היה אלים, או רימה, או נטש וכיו"ב – ההסדרים יישארו  אותם הסדרים, ולא יושפעו מהאירועים כמתואר.