אתם יודעים בוודאות שאתם רוצים הסכם ממון. או לפחות אחד מכם יודע ( בדרך כלל- בעל הרכוש מבניכם ). אתם לא תמיד יודעים למה אתם רוצים, אבל זה "טרנדי". אופנתי. כולם עושים. אז למה שאתם לא?
אבל איזה סוג של הסכם ממון אתם רוצים? מה בעצם מתאים לכם, לזוגיות שלכם? לשים " וי " על העניין הזה, שהנה, סגרתם הסכם ממון וזהו? לצאת ידי חובה? או שאתם באמת מעוניינים להיכנס למה שנקרא "עובי הקורה", ולעשות הסכם נכון.
הסכם ממון מינימליסטי וקצר
אם אתם רק רוצים שיהיה לכם הסכם, אפשר להכין לכם עמוד אחד עד שלושה עמודים. קחו נושא אחד עד חמישה שמעניינים אתכם, שאתם רואים חשיבות להסדיר אותם, ותסתפקו בזה.
תגידו בהסכם הזה לערך כך: אנחנו מחילים עלינו את כל מה שכתוב בחוק יחסי ממון בין בני זוג, ומחריגים ממנו, רק את הנושאים המסוימים, שאותם תרצו להסדיר בשונה מהחוק. למשל, כבר ממילא כתוב בחוק שמתנות וירושות שיקבל כל אחד מכם בפרידה, הוא יוצא עם מה שקיבל. אז, לא תסדירו את זה בהסכם. צבירות סוציאליות, ממילא כתוב בחוק שכל מה שנצבר עד הנישואין, זה אישי, ומה שלאחריו, זה משותף. אז לא תיכנסו גם לזה. וכך תשאירו רק מעט נושאים שאינם מוסדרים בחוק, או שאתם רוצים להסדיר אותם באופן שונה- ותסדירו אותם בשניים שלושה עמודים.
הסכם ממון מפורט
אם התאים לכם ההסכם הקצר, ודילגתם על מה שממילא מוסדר בחוק- טעיתם, ובגדול. למה טעיתם?
דוגמא: ירושות ומתנות, מוסדרות בחוק, כפי שכתבתי. ולכן לא "תטפלו" בזה בהסכם הממון. אבל מה כתוב בחוק הנ"ל? כתוב שנכסים שניתנו בירושה או במתנה, במהלך חיי הנישואין, יהיו אישיות של המקבל אותן, והן לא יאוזנו בפרידה. אבל מה זה "נכסים"? אתם יודעים מה זה? אני לא. האם נכסים, זה כולל גם כספים במזומן שהיו בכספת? האם נכסים זה מקרקעין? דירה? מניות? זכויות? רציתם הסכם קצר, קיבלתם הסכם עם חורים. זאת כיוון שחוק יחסי ממון הוא קצר, לאקוני, וישאיר את הנושאים המאווררים שבו, כמו תמיד, לפרשנות בתי המשפט. אז עשיתם הסכם ממון- אחלה, אבל תמצאו את עצמכם מתדיינים בבית המשפט, בפרידה רעה.
אז הסכם ממון מפורט, לא ישאיר שום דבר להגדרות והסדרי החוק. ההסכם המפורט, ינסח בפירוט ובמדויק, גם דברים שהם על פי החוק, אך "אנמיים" כאמור.
הסכם ממון מפורט- למה שלא יצפה את מירב המצבים האפשריים, המובילים לסכסוך ממוני לעת פרידה, ויסדיר אותם? קראו על הסכם ממון מפורט.
הסכם ממון מעורפל ( ההסכם הדיפלומטי )
אני קורא להסכם ממון מעורפל, ייצור כלאיים כזה, שבין שני המצבים הנ"ל, הסכם ממון דיפלומטי.
הנה דוגמא: אמנם נקבע בהסכם, שהדירה היא שלך, שכן אתה רכשת אותה מכספך לפני הנישואין, אבל לא נוסיף ונקבע, שגם עליית הערך, שכר הדירה, תוספת לזכויות הבנייה, כל אלו ורבים אחרים, שייצברו על הדירה וממנה, במהלך חיי הנישואין, יהיו של מי שהוא בעל הדירה, או לא יהיו שלו. פשוט, נשאיר את זה, ככה, בערפל. לא לכאן ולא לכאן. וככה גם נשאיר את שאלת פינוי הדירה בבוא היום, אם תהיה פרידה. וגם לא נתייחס לשאלת מימון הוצאות המגורים, ואולי גם שכר דירה, מצד מי שאיננו בעל הדירה, ליידי בעל הדירה.
זה נורא נעים, להתעלם מהדברים האלו כעת. להשאיר את ההסכם מעורפל. לקבוע חצאי הסדרים. להשאיר דברים פתוחים. אבל למה זה יוביל? את התשובה אתם יודעים.
