לפי ההגדרות הקלאסיות של צוואה, היא עוסקת בהענקה, הנחלה, מתן של רכוש ושל זכויות מהעיזבון, לאחר מות המצווה, אחרת היא איננה צוואה. צוואה איננה עוד מסמך משפטי עסקי רגיל, או מסמך של הסדרת הזכויות והרכוש. צוואה צריכה להיות, בדרך כלל, פוזיטיבית ומצווה באופן המעניק רכוש, לאמור, פלוני יקבל נכס א', אלמוני נכס ב' וכיו"ב. אבל מה קורה כאשר המצווה מעוניין לצוות שפלוני לא יקבל מאומה. נניח שפלוני הוא בנו של המצווה, והמצווה מעוניין לרשום במפורש, שהוא לא יקבל מאומה מהעיזבון. המצווה מעוניין להדיר את בנו מהעיזבון. האם הדבר אפשרי?
צוואה "שלילית" כזו נידונה בשנת 1986, בבית המשפט העליון. בית המשפט מגיע למסקנה כי צוואה צריכה לשקף "כוונה לתת או להעניק זכויות בעיזבון" והוא מוסיף, כי משמעותה של צוואה "הינה הענקת זכות בעיזבון למי שאינה מוקנית לו מכוח הדין"
שונה המצב כאשר יש בצוואה הן הוראות שליליות, המדירות מהצוואה מי שהיה יורש על פי דין אלמלא הצוואה, והן הוראות פוזיטיביות של הנחלה והורשה. במקרה כזה, הצוואה תקפה.
בשנת 1994 שונתה ההתייחסות לצוואה שוללת, על ידי השופט חשין מבית המשפט העליון, כשקבע: "דעתי היא כי ראוי לנו שנעיין שוב בהלכת הצוואה השוללת, וכי נכיר בצוואה שוללת כפי שמכירים אנו בכל צוואה אחרת".
מומלץ לכל אדם השוקל לנשל או להדיר מעיזבונו יורש, שעל פי הדין היה זכאי לחלקים מהעיזבון, לנסח את הדברים באופן משולב עם סעיפים והוראות צוואה אחרות, המעניקות זכויות ורכוש. כלומר, לנקוט לשון פוזיטיבית, כמו, אני מעניק לבני א' את הדירה, לביתי ב' את המכונית, ואז להוסיף ולקבוע שבני ג' לא יקבל מעיזבוני מאומה.
אורי גנור, עו"ד ונוטריון, עומד בראש המרכז הישראלי לצוואות. זקוקים לשירות של עורך דין צוואות? צרו קשר
