התשובה האולטימטיבית היא: כולם. כולכם, קוראי המאמר הזה.
למה? כיוון שיום אחד, הקשר ישתנה. הזוגיות תיראה אחרת ממה שהוא היום. האהבה, עם כל הכבוד לה, תלבש פנים אחרות.
וכבר נאמר: האהבה – פנים רבות לה.
כל אחד מכם, יהיה במסלול התפתחות שונה. אולי יהיו בגידות ( מישהו שמע על זה? ).
ואז, בסבירות של למעלה מ 50% על פי הסטטיסטיקה, תיפרדו. כשתיפרדו יהיה לכם רכוש. או חובות.
אין הסכם ממון. תמצאו את עצמכם בבתי משפט, על מנת שהשופט משה יערוך לכם את ההסכם. יקבע איך יחולק הרכוש. הוא, ולא אתם.
וההליך אצל השופט משה, העצבני וקצר הרוח, יהיה ממושך וכואב. מאוד. פוגעני. משפיל. יקר. כולכם, אתם וילדיכם והוריכם, כולכם תישאבו להליך של משה.
או אז, תיזכרו ששקלתם בשעתו לערוך הסכם ממון, וירדתם מזה. כמה חבל ועצוב, הלא כן?
כי אילו היה הסכם ממון, לא היה צריך את השופט משה.
אז מי צריך הסכם ממון? קראו בהרחבה
אם נתעלם לרגע קטן מהאינטימיות, החברות, הכנות והאהבה השורה ביניכם כעת, הרי אתם נכנסים לשותפות כלכלית, הדומה לכל שותפות עסקית רגילה אחרת, רק שמורכבת ומסובכת ממנה עשרות מונים.
האם יעלה בדעתכם לפתוח ולהקים שותפות עם אדם אחר, שתנהל בית קפה, חברת נסיעות, בית מרקחת, ללא הסכם שותפות?. על אחת כמה וכמה, לגבי השותפות המורכבת שבין בני זוג. השותפות הזוגית אמורה להשתרע על פני תקופה ארוכה. יהיו בה נושאים כלכליים רבים ומגוונים, המשולבים במערכת יחסים רומנטית, על שלל הרגשות העזים שיש בין בני זוג כעת, או שיהיו בעת הפרידה.
ברור לחלוטין, שאת או אתה, שקוראים ממש עכשיו שורות אלו, שגולשים באי רצון, אולי באי נחת מסוימת, באתרי אינטרנט העוסקים בהסכם ממון, מתלבטים ושואלים את עצמכם בשביל מה אני צריכה או צריך את זה? ( ונכון- בשלב הראשון, זה בדרך כלל התלבטות עצמית, מבלי לשתף את בן הזוג או את המשפחה ).
בין אם אתם נמצאים לפני הנישואין או במהלכם, בין אם אתם ידועים בציבור, או זוג המתעתד להתחתן בקרוב, אתם שואלים, הסכם ממון? זה סביר ומתאים לזוגית הטובה והרומנטית שלנו?, זה הולך ביחד עם ההתרגשות המובנת, לקראת הקמת המשפחה חדשה? ואיך יקבל את זה בן או בת הזוג? ואיך המשפחות יגיבו לרעיון הזה? והחברים? האם זה לא כמו "להכניס ראש בריא למיטה חולה"?
הרי הסכם ממון, אתם ממשיכים להתייסר, זה אומר לנהל מו"מ מול אהובך (מו"מ קשוח?- "בעסקים כמו בעסקים"? , לדאוג לאינטרס שלך? ), זה אומר לחתום על חוזה כספי, כלכלי, להתעסק עם הפרטים הקטנים, שנראים כל כך קטנוניים ולא רלבנטיים, אל מול גודלה וייחודה של השעה הכה מיוחדת, האמורה לאחד שני אנשים אוהבים, או לחזק את הקשר הקיים ביניהם? כדאי? לא כדאי?
ואז, לאחר שאתם רואים שכל האתרים שעיינתם בהם תומכים בהתלהבות ברעיון של עריכת הסכם יחסי ממון ביניכם, וגם החברים בעד, השתכנעתם, אבל אתם עדיין לא יודעים איך להתחיל שיחה על זה עם בן / בת הזוג, בגלל רגישותו של הנושא, והחשש האמתי לפגוע, בבן / בת הזוג או במשפחתו / ה.
אפשר וחולפות בראשכם המחשבות הבאות: ( אכתוב בלשון נקבה, אך הכוונה היא לשניכם)
- אני מכירה את בן הזוג שלי, הוא יראה בעצם העלאת העניין על ידי, משום חוסר אמון בו וביושרו, והוא יפגע.
- הוא יחשוש שאני רוצה להשתלט על הרכוש שלו ( למעשה, את מתכוונת בדיוק להפך מזה, לשמור עליו ועליך ).
- המשפחה שלו תראה בזה תרוץ לשכנע אותו שאני לא מתאימה לו.
- הוא יחשוב שאני לא אוהבת אותו.
- "הדיבור" על זה יצור מתח בינינו.
- עדיף להתחתן קודם, "בדרך המלך", בלי מוקשים מיותרים, ואחר כך, יהיה מה שיהיה, הכל ממילא בידי שמיים..
אבל אנא ראו לנגד עיניכם גם את הנתונים הבאים:
- הסיכוי שאת או אתה תתגרשו, הוא גדול. אם אני מניח שאת או אתה, הנכם זוג ישראלי חילוני, בשנים הראשונות לנישואין שלכם, הסיכוי שלכם להתגרש הוא של למעלה מ 50 אחוז.
- אנחנו חיים בתקופה שבה שיעור הגירושין נמצא בעלייה מתמדת. כל אחד מאתנו מכיר בהכרות קרובה, במשפחה או בקרב חברים, זוגות שהתגרשו. למי מאתנו שיש ילדים, מכיר את החברים של הילדים שלנו, שהם ילדים להורים גרושים. בכיתות בתי הספר, או בגני הילדים, יושבים ילדים רבים, לעתים רוב הילדים שהם ילדי גרושים. שאלו את הגננות והמורות ותקבלו נתונים על היקף הגירושין. עיינו באינטרנט, למשל באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התמונה העולה היא ברורה. אחוז הגירושין, גבוה.
- אם תגיעו לזה, ותיאלצו להתגרש ( בכוונה לא כתבתי "תחליטו" להתגרש, כי בחלק גדול מהמקרים, הגירושין נכפים על אחד הצדדים, שמעוניין דווקא להמשיך ולקיים את הנישואין )- תיחשפו למערכת משפטית מסורבלת ומיושנת מאוד, רעה, חסרת רגישות, שתגרום לכם לעיוות דין חמור. אתם תמצאו את עצמכם בתוך הליך קשה, שוחק, כותש ומתמשך ( בלי פשרה, זה יהיה בין שלוש לעשר שנים (!) – זה נישמע דמיוני, אני יודע, אבל זה המצב לאשורו.) הנזקים הנפשיים, הבריאותיים והכלכליים שיגרמו לכם יהיו כבדים מנשוא. מי מאתנו לא שמע התבטאויות של צדדים להליך גירושין, שבו אחד הצדדים החליט לוותר על הכל, כי לא יכול היה להמשיך ולשאת את עוצמת הלחץ והמצוקה הנוראה שנמצא בה בגלל ההליך הנוראי?
- אם תגיעו לזה, יהיה גורם אחר, ולא אתם, זה שיכריע בכל העניינים שלכם ( בית המשפט או בית הדין ), וחרף כל הטיעונים הצודקים שתעלו, השופט, הוא ולא אתם, יכריע, לפי הבנתו הוא, לפי לוח הזמנים שלו, וזה הימור מסוכן. ואם חשבתם שיש הלכות ותקדימים יציבים- תשכחו מזה. הכל נזיל ולא אחיד. משתנה. דינמי. אין לנבא את פסק הדין!
- אם תגיעו לזה, ישפיע כל שתואר לעיל ויפגע לא רק בכם, אלא גם במשפחות שלכם, וגרוע מכך, גם בילדיכם הקיימים בשעת חתימת הסכם הממון, או אלו שיוולדו לכם לאחריו. העניינים הכוללים ביניכם, לא יסתיימו גם לאחר מתן פסק הדין.
- אם תגיעו לזה, תצטרכו לשאת בעלויות הכלכליות של ניהול הליכים משפטיים, שיכולים לנוע מעשרות אלפים ועד למאות אלפי שקלים.
האם חתימה על הסכם ממון יכולה לחסוך את כל שתואר לעיל?
- אם תחתמו על הסכם יחסי ממון נכון, שייערך על ידי עורך דין המתמחה בזה, והוא מתעדכן בחקיקה ובפסיקה באופן שוטף- וההסכם יאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, (או נוטריון לעתים ), התשובה לשאלה היא כן. ושוב, כן. כל הסבל שתואר לעיל, והסבל שלא תואר, אפשר ויחסך מכם.
- עצם קיומו של הסכם ממון חתום ביניכם, ( אנא עיינו בנושאים לדיון ) ולאחר שההסכם אושר הוא כמו פסק דין , המסדיר מראש את הנושאים הכלכליים ( מהעבר, בהווה ובעתיד ) שביניכם, נותן לכם שקט. את או אתה לא צריכים לדאוג שאם מי מכם לא יעבוד, או יעבוד פחות ( הקדשת זמן לגידול הילדים למשל ), כי אז יהיה חלקו, עם סיום הנישואין, קטן יותר. אתם לא צריכים לדאוג שאם אחד מכם ירוויח פחות, מעמדו הכלכלי, עם סיום הנישואין, ייפגע. אתם לא צריכים לדאוג איך לרשום נכסים ואו זכויות, קיימות או עתידיות על שמכם. אתם לא צריכים לדאוג לקבל ירושות או מתנות מבני המשפחה. אתם לא דואגים כיוון שכל העניינים הכלכליים והממוניים שביניכם "סגורים". קבועים מראש. מעוגנים בפסק דין של בית המשפט.
- כיוון שהכל מוסדר מראש, היה ואחד הצדדים רוצה להתגרש ( ואינני רושם בכוונה "חס וחליליה"..), הדרך לממש את הרצון הזה הרבה יותר קלה וברורה. שום צד איננו לכוד וכבול בסבך שקולים כלכליים. אם ירצה להתגרש, גם אז, הוא תמיד יקבל את חלקו, כיוון שחלקו ידוע, מוסכם ומוסדר מראש. ( הגישה של מי יוזם את הגירושין, מי אשם כביכול, לא תישמע, אפילו לא מבחינה מוסרית )
- הצלחתכם להגיע להסכמות ממוניות תחזק את הקשר שביניכם. הצלחתם ליצור, יש מאין, באהבה, רגישות והבנה עתידית, הסכם נכון, טוב, מיטיב עם שניכם. ההצלחה הזו, תחזק את הביטחון שלכם בזוגיות המתהווה, שהנה, אתם יכולים לגבש ביחד משהו חשוב. מהותי. הצלחתם להסדיר לא רק את סוג האוכל שיהיה בחתונה, ואת האולם, אלא משהו הרבה יותר עמוק. זו הצלחה בונה, התורמת לזוגיות שלכם.
מסקנה
כל אחד מכם מכיר את "הנפשות הפועלות". אתם מכירים את בן / בת הזוג, את משפחותיכם, את המרקם המיוחד של הקשר שביניכם, ויכולים להעריך האם אתם בשלים לדון בכובד ראש בעריכת הסכם ממון ולהגיע לחתימה עליו.
דווקא כעת, כשאתם על מי מנוחות, כאשר האהבה החמקמקה עדיין שורה ביניכם, אתם מלאי סבלנות ועדינות האחד כלפי השני, מתחשבים, וותרניים, זו ההזדמנות הכי טובה שתהיה לכם, להצליח ולהסדיר את העניינים העתידיים שלכם מבעוד מועד.
המלצתנו היא, לכו על זה. גם ובעיקר! אם אחד מכם מתנגד לעשות הסכם ממון.
סיוע
תוכלו להתייעץ עם יועץ זוגיות, רואה חשבון, וכמובן עם עורך הדין והנוטריון אורי גנור, שמתמחה בעריכת הסכמי ממון. יוקדש לכם כל הזמן הדרוש, בסבלנות, בעדינות ורגישות מרביים. חלק מהקשר אפשר וייעשה בטלפון ובאינטרנט, כגון החלפת טיוטות עם הערות להסכם המתגבש. תקבלו לא רק ייעוץ, אלא גם תמיכה ועידוד חמים.
הפגישה או הפגישות, ייעשו באווירה נינוחה, במשרד שהוא דירה יפה ואינטימית, בצילו של עץ פיקוס גדול, ( קצת פסטורלי, לירי? אז מה? ) ללא הפרעה על ידי עובדי משרד, טלפונים ושאר הפרעות אפשריות. ככל שיראה מתאים, אפשר גם להרים על המוגמר כוס יין. הרי בסופו של דבר, ההסכם החתום הינו בעצם הצעד הפורמלי הראשון, לקראת החיים המשותפים.
תוכנו של ההסכם
ההסכם איננו חייב להיות ארוך ומסורבל. רמת הירידה לפרטים, אורכו של ההסכם, הניסוחים שבו, כל אלו יותאמו לזרימה ולנוחות של בני הזוג.
את מרבית העבודה, אפשר לבצע באימייל, ולמעשה, להגיע לפגישה אחת כדי לחתום על המוגמר, כפי שגובש באימייל. ( כל מקרה לגופו, אפשר ודווקא עדיפה פגישה ,לשיחת הכרות מקדימה. ) לאחר שייחתם, תצטרכו להגיע לפגישה קצרה נוספת לבית המשפט, על מנת שההסכם יקבל תוקף של פסק דין. אם לא תהיו מעוניינים בכך, תוכלו לחתום על ההסכם בפני כל נוטריון שתמצאו לנכון.
עדיין תוהים מי צריך הסכם ממון? צרו איתנו קשר – נשמח לסייע בכל שאלה או בקשה.