הסכם ממון – מבחן המטרה

עורך דין ונוטריון אורי גנור,  עוסק ומתמחה אך ורק בהסכמי ממון בין בני זוג, ובצוואות ( המשלימות את הסכם הממון ).

הכנתי מאות הסכמי ממון. הניסיון, הידע והתובנות שנרכשו, הם בעלי חשיבות רבה, ומובאים לכל זוג שמגיע אלי.

מאמר זה ייכתב בצורה ברורה, בלי הסבוכים והפרשנות המשפטית הקיימת בעניין זה, וזאת כדי לאפשר לבני הזוג לערוך ביניהם הסכם נכון ומחייב. כמובן שלא די במאמר הזה, וזוגות שחותמים על הסכם ממון ביניהם חייבים להיוועץ בעורך דין מומחה, אבל זה יאפשר לכם להבין, כך אני מקווה, במה מדובר.

לא כל הסכם שנעשה בין שני בני זוג ייחשב להסכם ממון תקף, מוכר ומחייב על פי החוק. ישנם הסכמים שנחתמים בין בני זוג, שלא יוכרו כהסכמי ממון. במקרה כזה, הם עדיין יהיו "הסכמים" אבל לא הסכמים ממוניים. ( ואתם "לא רוצים" הסכם רגיל, שאיננו הסכם ממון, זה לא רצוי ואפרט במאמר אחר מדוע ).

לא אתייחס במאמר זה למכלול הדרישות הקימות בחוק ובפסיקה, שרק חוזה שיעמוד בהן ייחשב להסכם יחסי ממון בין בני זוג.

המבחן החשוב ביותר, לפיו ייבחן הסכם ממון הוא מבחן המטרה. החוק והפסיקה רואים בהסכם "הסכם ממון" אם הוא בא להסדיר את הנושאים הממוניים בין בני הזוג בעתיד, כשייפרדו, או יתגרשו, או במקרה של מוות חס וחלילה.

המבחן נוסח על ידי בית המשפט העליון, בפרשת שרעבי, כדלקמן:

"סיכומה של השקפתי הוא שהמבחן אם הסכם בין בני זוג הוא הסכם ממון אם לאו, טמון במטרתו. אם זו צופה פני איזון משאבים, ענייני ממון לעת מוות או גירושין, בפנינו הסכם ממון, יהיו מימדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין בני אדם – לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל של דיני חוזים או קניין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות – בפנינו הסכם רגיל שדינים אלה ( לפי הנושא) חלים עליו".

ובהמשך: " התייחסותו של ההסכם לנכס ספציפי, אפילו אם הוא אינו נכס עיקרי..אלא נכס בין שאר נכסים, אין בה כדי לשמש אבן הבוחן אם בפנינו הסכם ממון או הסכם רגיל גרידא."

מבחן המטרה מראה שכאשר מטרת בני הזוג בהסכם שערכו היא לא ליצור הסדר לעת פרידה או גירושין, או מוות, אלא רק ליישם הסדר שקיים קודם לכן וליישמו, הרי לא מדובר בהסכם ממון.

ברגע שההסכם הוא "הסכם ממון" חייבים להתקיים לגביו שתי דרישות של המחוקק: דרישת הכתב, ( זה לא יכול להיות חוזה בעלפה ) ואישור בית המשפט ( או נוטריון במקרים מסוימים ). ללא אלו, גם אם מדובר בהסכם שעל פי תכנו הוא הסכם ממון, אין ההסכם בר אכיפה, ולא יהיה מקום לדון בחיובים הנובעים ממנו. ( למעט לגבי הסכם ממון ידועים בציבור – שלגביהם, אין צורך באישור על מנת שיהיה תקף ).

לכן, כשאתם עושים הסכם ממון, שימו לנגד עיניכם את מטרתו. תחשבו עליו כעל הסדר עתידי, למצב שבו אולי תיפרדו ( מצטער לכתוב את זה.. ), ואז ההסדר הזה, הסכם הממון הזה, יישלף מהמגירה, והכל יהיה מוסדר מראש. גם אם נסיבות הפרוד שלכם יהיו עכורות, וההידברות תהיה קשה, הרי שההסדר כבר יהיה מוכן, ידוע, תקף ומחייב, ולא יהיה צורך בשום הידברות או הגעה להסכם.

כנגד עריכת ההסכם יש הטוענים שזה פוגע ברומנטיקה, בקשר, באינטימיות. לאלו אני עונה, עם כל הכבוד, מספר תשובות:

1. אם אתם מצליחים להגיע להסכמות, מתוך פשרות, הבנה, חברות ( אבל הסכמות נכונות וטובות, בונות, ולא סתם ותרנות מיותרת )- זה רק יחזק את הקשר שלכם, תתפלאו, זה יחזק גם את הרומנטיקה.

2. אל תפנו לעורך דין "יבש". לחוץ וקצר בזמן. תאתרו מישהו נעים, פתוח, עם חוש הומור, סבלני, וקבלו המלצות עליו. שוחחו עם עורך הדין לפחות רבע שעה בטלפון, לפני שתחליטו. תתרשמו. תסמכו על ההתרשמות שלכם. ולאחר השיחה אתו, אל תמהרו לקבוע. שתפו את בן / בת הזוג שלכם בבחירה. אפשרו לבן / בת הזוג שלכם גם לשוחח אתו ולהתרשם. תזכרו- המפתח להצלחה זה עו"ד מתאים.

3. אל תפנו לעורך דין "כללי", שעוסק גם בחוזי דירות, שכירויות, הוצל"פ, גירושין, מזונות, עיריות וכיו"ב, אלא למישהו שעוסק רק בהסכמי ממון. שכבר "ישב" עם מאות זוגות.

אם תפעלו כמומלץ – אני יודע, אני בטוח, שתצליחו.

בהצלחה!