ביטול הסכם ממון שאושר, במיוחד אם ניתן לו תוקף על ידי בית המשפט, הוא תהליך מורכב שמחייב בחינה משפטית מעמיקה. למרות זאת, קיימים מקרים שבהם ניתן לבטל את ההסכם כולו או סעיפים מסוימים מתוכו.
עקרון בסיסי במשפט הישראלי הוא כי יש לכבד הסכמים, ובפרט כאשר מדובר בהסכמים שאושרו וקיבלו תוקף של פסק דין. בהתאם לכך, בתי המשפט נוקטים זהירות רבה לפני קבלת החלטה על ביטול הסכם, במיוחד כאשר מדובר בהסכם משפחתי.
בתי המשפט בוחנים לעומק, ואף כמה פעמים, לפני שהם מחליטים לבטל הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין, או חלקים ממנו. עם זאת, בנסיבות מתאימות ובמקרים מוצדקים, בתי המשפט עשויים להורות על ביטול ההסכם.
עילה לביטול הסכם ממון
הליך ביטול הסכם ממון מחייב הגשת תביעה לבית המשפט, שבה על התובע להוכיח את קיומן של עילות מוצדקות המצדיקות את הביטול. ככלל על התובע להראות כי אחת או יותר מהעילות הבאות התקיימו:
טעות או הטעיה
הסכם ממון, בהיותו חוזה בין שני צדדים, כפוף להוראות חוק החוזים הישראלי. בהתאם לסעיפים 14 ו-15 לחוק החוזים, בית המשפט רשאי להורות על ביטול חוזה, כולו או חלקו, כאשר אחד הצדדים התקשר בהסכם עקב טעות שהצד השני ידע עליה או עקב הטעיה מכוונת של הצד השני. יתרה מכך, בית המשפט יכול לבטל חוזה גם במקרה של טעות שהצד השני לא ידע עליה, אם ראה שהצדק מחייב זאת.
"טעות" מוגדרת כהבנה שגויה של המציאות. כך, כאשר אדם פועל על סמך מציאות מדומה, לא ניתן לראות את הסכמתו להתקשרות בחוזה כרצון מחייב. עם זאת, לא כל טעות מצדיקה ביטול הסכם, אלא רק טעות מהותית- טעות הנוגעת ליסודות ההסכם ולא לשיקולי כדאיות בלבד.
על טוען לביטול הסכם ממון עקב טעות או הטעיה להוכיח שני תנאים:
- שהייתה טעות מהותית;
- שהטעות גרמה להתקשרות בהסכם. יצוין כי טעות בכדאיות אינה עילה לביטול הסכם ממון.
הטעיה מתרחשת כאשר צד להסכם הציג מצג שווא או הסתיר מידע מהותי שהיה יכול להשפיע על החלטת הצד השני להתקשר בהסכם .
נביא מספר דוגמאות.
מספר שנים לאחר נישואיהם חתמו בני זוג על הסכם ממון במסגרתו נקבע, כי במקרה של פרידה, דירתם תירשם על שם האישה בלבד. כמו כן נקבע, כי האישה תקבל את הכספים המשותפים. כשנתיים לאחר החתימה על ההסכם נפרדו הצדדים. האיש תבע את ביטול ההסכם וטען, בין היתר, שהוטעה לחשוב כי מדובר ב"הסכם מגירה" שנועד להיוותר בלתי ממומש.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענות האיש וביטל את הסכם הממון. נקבע, כי האיש הסכים לחתום על ההסכם לאור הלחצים הרבים שהופעלו עליו על ידי האישה. לדברי בית המשפט, הוא הוטעה לחשוב שמדובר ב"הסכם מגירה" שלא יתממש בקרוב, בוודאי לא בטווח זמן ריאלי, ויקנה לו חיים משותפים יחדיו לעוד שנים רבות (תה"ס 963-07-13).
במקרה אחר היה מדובר באישה מברזיל אשר נישאה בשידוך לצעיר ישראלי. לאחר 30 שנות נישואים היא הגישה בקשה לביטול הסכם הממון עליו חתמה בארץ ואושר על ידי בית המשפט. טענתה היתה, כי הסכם הממון שנחתם בארץ בשפה העברית, ואשר קבע הפרדה רכושית מלאה, שונה מההסכם שהוצג לה בשעתו בברזיל.
בית המשפט לענייני משפחה, ולאחריו בית המשפט המחוזי, הורו על ביטול הסכם הממון. נקבע, כי האישה, שלא ידעה עברית בעת שחתמה על ההסכם בארץ, הוטעתה על ידי נציגי הבעל לחשוב כי הסכם הממון שנחתם בארץ זהה להסכם הממון עליו חתמה בברזיל, אשר קבע שיתוף בכלל הנכסים שייצברו במהלך הנישואין (תמ"ש 1365-05-18 ו עמ"ש 12972-12-19).
עושק
ביטול הסכם מחמת עילת העושק מוסדר בסעיף 18 לחוק החוזים והיא נחשבת לעילה משמעותית אך מורכבת להוכחה. על מנת לבטל הסכם עקב עושק על מבקש הביטול להוכיח שלושה מרכיבים מרכזיים:
- הוא חתם על ההסכם עקב מצוקה או חולשה- מדובר על חולשה פיזית, נפשית, כלכלית או רגשית. לדוגמה: מצב נפשי קשה, תלות כלכלית חזקה בבן הזוג.
- המצב הקשה נוצל על ידי הצד השני- יש להוכיח כי הצד השני ניצל באופן מודע את מצבו של בן הזוג החלש לטובתו האישית. הניצול יכול להתבטא בנקיטת לחצים פסולים, במניפולציות רגשיות או בניצול התלות של בן הזוג.
- תנאי הסכם בלתי סבירים- על ההסכם לשקף חוסר הגינות משמעותי או תנאים מפלים. לדוגמא: חלוקת רכוש שאינה שוויונית באופן קיצוני ושלילת זכויות בסיסיות של אחד הצדדים.
נביא מספר דוגמאות.
בני זוג חתמו על הסכם ממון במסגרתו נקבע כי כל נכסיה של האישה מלפני נישואיה יהיו שייכים לשניהם למקרה שייפרדו בעוד שחובותיו של האיש יתחלקו בין הצדדים באופן שווה.
בית המשפט לענייני משפחה, ולאחר מכן גם בית המשפט המחוזי, ביטלו את ההסכם, לאחר שקבעו כי הבעל הביא את האישה לחתום עליו תוך ניצול חולשותיה. האישה סבלה מחרדת נטישה ופחד שהבעל ינטוש אותה אם לא תסכים להסכם. בית המשפט המחוזי ציין כי ככלל יש להימנע מהתערבות בחופש החוזים, במיוחד בנוגע להסכמי ממון שנועדו להסדיר עניינים משפחתיים.
עם זאת, נקבע שבמקרה זה היה פגם ממשי בכושר השיפוט של האישה, שלא הייתה במצב נפשי כשיר לקבל החלטות מהותיות כאלה (עמ"ש 1015-08).
כמובן שטענות על עושק אינן נחלתן של מין אחד בלבד. כך, במקרה אחר היה מדובר בבעל שחתם על הסכם ממון במסגרתו הוענקו לאישה שלוש דירות, בעוד שהבעל נותר ללא קורת גג. בנוסף, ההסכם חייב את הבעל להמשיך ולשלם את המשכנתא על בית שבו הוא אינו מתגורר, ושנותר בבעלות האישה. הבעל טען כי חתם על הסכם הממון בשל מצבו הנפשי הירוד, שכלל דיכאון כרוני, מצוקות נפשיות והתקפי חרדה, הנובעים מהשתתפותו במלחמת ששת הימים.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענות הבעל והורה על בטלות ההסכם. נקבע כי ההסכם נחתם בנסיבות של עושק וכפייה נפשית מצד האישה. בית המשפט הדגיש כי לא רק ההסכם מוטה באופן קיצוני לטובת האישה אלא האחרונה ידעה את מורדות במצבו הרגשי של האיש והיא ניצלה מצוקה זו לטובתה (תה"ס 963-07-13).
כפיה
ביטול הסכם ממון בעילת כפייה מתאפשר כאשר אחד מבני הזוג טוען כי נאלץ לחתום על ההסכם שלא מרצונו החופשי, בעקבות לחץ פסול, איומים או כפייה שהופעלו עליו. עילה זו נשענת על סעיף 17 לחוק החוזים. דוגמאות לכפייה יכולות להיות איומים פיזיים, איומים כלכליים ואף איומים רגשיים.
כך למשל, בית המשפט לענייני משפחה וכן בית המשפט המחוזי קיבלו תביעת איש לביטול הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין במסגרתו הסכים, בין היתר, לתשלום סכום מזונות גבוה במיוחד (10,000 ש"ח לחודש לכל ימי חייה של האישה גם במידה שתינשא לאחר).
נקבע, כי עולה מחומר הראיות שהאיש חתם על ההסכם מרצונו והבין את תוכנו, משמעותו ותוצאותיו. עם זאת, התביעה לביטול ההסכם התקבלה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר, עקב עליה של כפייה רגשית. נקבע, כי הכפייה התבטאה בהצגת מצגי חוסר סופיות ביחסיה עם האיש (למשל: נסיעה עמו לארה"ב ושהייה בחדר משותף, חודשיים לפני החתימה על ההסכם) וכן הבטחה כי חתימתו על ההסכם תשאיר פתח לחזרה לחיים משותפים מבחינתה (ע"מ 1277/07 ו- תמ"ש 203797/95).
התנהלות בני הזוג לאחר החתימה
לעיתים נדירות הסכם הממון מבוטל על ידי בית המשפט, לא עקב לחץ, כפייה, טעות או הטעיה בעת החתימה על הסכם הממון אלא עקב התנהלות הצדדים לאחר החתימה. התנהלות כזו יכולה להצביע שההסכם אינו משקף עוד את כוונתם ליישם את ההסכם כפי שהוא, או על שינוי נסיבות משמעותי שהופך את יישומו לבלתי הוגן או בלתי אפשרי.
כך לדוגמא, אם הצדדים בפועל לא נהגו בהתאם להסכם, ייתכן שבית המשפט יסיק כי ההסכם לא משקף את כוונתם האמיתית. אף שינוי במצב הכלכלי, הבריאותי או המשפחתי של אחד הצדדים, שלא ניתן היה לצפות במועד החתימה על ההסכם, עשוי להוביל לבחינה מחודשת של ההסכם.
רק לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה דן בעניינו של זוג שחתם על הסכם ממון. ההסכם כלל סעיף במסגרתו נקבע כי כל דירה עתידית שירכשו הצדדים תירשם בהתאם להשקעת כל צד. עם זאת, הלכה למעשה, בני הזוג רכשו דירה במהלך הקשר ורשמו אותה על שם שני הצדדים בחלקים שווים, מבלי לערוך חשבון מדויק של ההשקעה של כל אחד מהם (לטענת האיש המימון כולו בא מכיסו).
בית המשפט קיבל בחלקה את תביעת האישה וקבע כי ההסכם אומנם לא בוטל אבל שונה עקב התנהלות הצדדים. על כן האישה היא בעלת מחצית הזכויות בדירה. נקבע כי התנהגות הצדדים, כלומר רישום שוויוני של הדירה, מעידה על כוונה משותפת לסטות מהוראות הסכם הממון ולראות בדירה נכס משותף, ללא קשר להשקעות הכספיות בפועל של כל אחד מהם. וכדברי בית המשפט: "תלאות החיים מביאות לשינויים מהותיים בחייהם של בני זוג" (תלה"מ 4061-06-21).
כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו
יצוין כי לא כל מקרה של עושק, כפייה, טעות או הטעיה יזכה את המבקש בביטול הסכם ממון באופן אוטומטי. יש צורך להוכיח כי אותה הטעיה או לחץ, למשל, אכן היו כבדים, רציניים, והם היו אלו שגרמו לצד המתקשר לחתום על ההסכם, ושבלעדיהם הוא לא היה חותם.
בסופו של דבר, המבחן המרכזי הוא האם ההסכם שנחתם משקף רצון חופשי ואמיתי של שני הצדדים. אם בית המשפט מגיע למסקנה שהרצון החופשי נפגע באופן מהותי, הוא עשוי לבטל את ההסכם, אך הדבר תלוי במידת ההוכחות שיציג הצד המבקש את הביטול.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
הסכם ממון שנערך כהלכה הוא מסמך שיבטיח את זכויות שני הצדדים ויוכל לעמוד במבחן הזמן והחוק.
עורך דין מקצועי ומנוסה יוודא שההסכם נערך באופן שמגן על זכויות שני הצדדים, מבטיח גילוי מלא ושקיפות, וכן מבטא בצורה מדויקת וברורה את כוונותיהם. בנוסף, עורך הדין יוודא שההסכם נחתם מרצון חופשי, ללא לחץ, כפייה או השפעה בלתי הוגנת.
לכן, מומלץ לכל מי ששוקל לערוך הסכם ממון לפנות לעורך דין המתמחה בהסכמי ממון, כדי להבטיח שההסכם לא רק ישרת את האינטרסים של הצדדים, אלא גם יעמוד במבחן בית המשפט במקרה של מחלוקת עתידית.
זכרו: השקעה בעריכת הסכם ממון בצורה נכונה אינה רק השקעה במסמך משפטי – זו השקעה בשקט הנפשי ובביטחון העתידי של שני הצדדים.
לקריאת פסקי הדין בנושא לחצו כאן
