מעמד אישי ומשפחה – בימ"ש לענייני משפחה
בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בימ"ש לענייני משפחה
חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 *
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה:
(1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;
(2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;
לענין פסקה זו –
"בן משפחתו" –
(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
(ד) נכדו;
(ה) הורי הוריו;
(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;
"הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;
(3) תובענה למזונות או למדור;
(4) תובענה לאבהות או לאמהות;
(5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991;
(6) תובענה לפי חוקים אלה:
(א) חוק גיל הנישואין, תש"י-1950;
(ב) חוק השמות, תשט"ו-1956;
(ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ;
(ד) חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963;
(ה) חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו;
(ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט-1969;
(ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973;
(ח) חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981;
(ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991;
(י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996;
(7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008;
(8) הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
2. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לעניני משפחה, אשר ידון בעניני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל הענינים או בחלקם.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לעניני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לעניני משפחה; על מינוי של סגן נשיא לעניני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו-(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום.
(ג) כשיר להתמנות לשופט בית משפט לעניני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה.
(ד) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לעניני משפחה לדון בענינים הנדונים בבית משפט השלום.
(ה) נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לעניני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום.
(ו) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו ענינים נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה.
(ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו.
(ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית סימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1947-1922, למעט עניני נישואין וגירושין.
(ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין.
(ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה –
"הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט;
"עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
(1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950;
(2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955;
(3) חוק שירותי הסעד התשי"ח-1958;
(4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;
(5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966;
(6) חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969;
(7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;
(8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960.
(ב) (בוטל).
(ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה.
(ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.
יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה
5 . (א) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה יקימו בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה, אשר תיתן לבעלי הדין, בעצמה או באמצעות אחרים, לפי הוראות סעיף זה, שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור בעניני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית המשפט, ויקבעו את דרכי הפעלתה של יחידת הסיוע וכללים לסדרי עבודתה.
(ב) שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בצו את כישוריהם המקצועיים של עובדי יחידת הסיוע ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם.
(ג) בית המשפט לעניני משפחה רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, הכל כפי שיפרט בהחלטתו; ורשאי הוא להורות ליחידת הסיוע להגיש חוות דעת בכתב, בעניין הנדון לפניו, ככל שהדבר נדרש לצורך מיידי, ובלבד שאין אפשרות סבירה לקבל תסקיר בעניין זה מאת עובד סוציאלי; סירב בעל דין להופיע בפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לבית המשפט תוך 15 ימים מיום ההפניה; בסעיף קטן זה, "עובד סוציאלי" – עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או לעניין חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955.
(ד) מבלי לגרוע מהוראות כל חוק, רשאי רשם של בית המשפט לעניני משפחה להפנות ליחידת הסיוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה) בית המשפט לעניני משפחה או רשם של בית המשפט לעניני משפחה, רשאי, מטעמים שיירשמו, להפנות ליחידת הסיוע גם בן משפחתו של בעל דין בתובענה בעניני משפחה שהוגשה לבית המשפט, ובלבד שאותו בן משפחה הסכים לכך; לענין זה, "בן משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 1, בפסקה (2) להגדרה "עניני משפחה".
(ו) אין בהפניה ליחידת הסיוע, במתן שירותים על ידה לפי סעיף 5, בגיבוש הסכם בסיועה, וכן בהסכמת בעלי הדין לכל אלה, כדי להקנות לבית המשפט סמכות לדון בנושא שלא היה בסמכותו בטרם ההפניה ליחידת הסיוע; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות הדין בעניין הקניית סמכות באמצעות בקשה ליישוב סכסוך.
איסור פרסום, חיסיון ואי קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע
5 א. (א) דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע יראו אותם לעניין איסור פרסום כדברים שנאמרו לפני בית משפט הדן בדלתיים סגורות.
(ב) טענות בדבר ההשתתפות בדיון ביחידת הסיוע, מהלך הדיון בה או הפסקתו, לא יובאו בחשבון על ידי בית המשפט.
(ג) אין אדם חייב למסור ובית משפט, בית דין, או כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, לא יקבלו, דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1) הדברים או המידע נאמרו או נמסרו ליחידת הסיוע לצורך מתן חוות דעת, לבקשת בית המשפט, ובית המשפט הודיע לבעלי הדין, מראש, כי לא יחול חיסיון על הדברים או המידע כאמור;
(2) כל בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע לפי סעיף 5(ה) ויתרו בכתב על החיסיון.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(2), פעל עובד יחידת הסיוע ליישוב סכסוך בדרך של גישור, לא יובאו דברים שנאמרו על ידי אותו עובד, לפני בית משפט, לפני בית דין או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, אלא בהסכמתו, נוסף על הוויתור על חיסיון מאת בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע, הנדרש לפי סעיף קטן (ג)(2).
(ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו על דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, שמהם עולה חשש כי נעברה או עומדת להתבצע עבירה בקטין או בחסר ישע בנסיבות שבהן חלה חובת דיווח לפי סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או שמהם עולה חשש כי התקיימה העילה למתן צו הגנה לפי סעיף 3(2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"אא-1991.
(ו) דברים שהיה אפשר להציגם לפני בית משפט, לפני בית דין או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, בלא קשר להליך ביחידת הסיוע, לא יהיו חסויים רק בשל כך שהובאו לפני יחידת הסיוע.
(ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בהליך פלילי יחולו הוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.
(ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו.
(ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע.
(ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת.
(ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה.
(ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא.
(ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה.
(ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה.
(ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
7. הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בעניני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לעניני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.
8. (א) בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
(ב) בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין.
(ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
9. לבית משפט הדן בערעור על פסק דין או על החלטה של בית משפט לעניני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית המשפט לעניני משפחה, לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור.
10. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 –
(1) בסעיף 37, בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) ערעורים על פסקי דין של בית משפט לעניני משפחה, למעט ערעורים על פסק דין שכולו או חלקו בעניני ירושה, אבהות או אמהות, אימוץ, זכויות משמורת או החזרתו של קטין חטוף.";
(2) בסעיף 40, בפסקה (1), בסופה יבוא: "ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;";
(3) בסעיף 51 –
(א) בסעיף קטן (א) –
(1) פסקה (3א) – תימחק;
(2) אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3)".
(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995.";
(4) בסעיף 68 –
(א) פסקה (6) – תימחק;
(ב) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) על אף הוראות סעיף 68(א), עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, תשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963 – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי.";
(5) סעיפים 92 ו-93 – בטלים.
11. בסימן 64( I ) לדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922, בכל מקום, במקום "בתי המשפט המחוזיים" יבוא "בתי המשפט האזרחיים".
12. בסעיף 5 לחוק גיל הנישואין, תש"י-1950, במקום "בית משפט מחוזי" יבוא "בית משפט לעניני משפחה".
13. בסעיף 1 לחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958, בהגדרת "בית משפט", לפני "לרבות בית דין" יבוא "בית המשפט לעניני משפחה".
14. בסעיף 18 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, במקום "בית המשפט המחוזי" יבוא "בית המשפט לעניני המשפחה".
15. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 –
(1) סעיפים 73 ו-75 – בטלים;
(2) בסעיף 78, במקום "בית המשפט המחוזי" יבוא "בית המשפט לעניני משפחה".
16. בסעיף 1 לחוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963, במקום "בית משפט השלום" יבוא "בית המשפט לעניני משפחה".
17. בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 –
(1) בסעיפים 21, 22(ה), 23 ו-75, המילה "מחוזי" – תימחק;
(2) בסעיף 22, בסעיף קטן (א), המילים "מחוזי או של בית משפט שלום" – יימחקו;
(3) בסעיף 60, סעיף קטן (ג) – בטל;
(4) בסעיף 151 –
(א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "המחוזי" יבוא "השלום";
(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בית משפט לעניני משפחה ידון בתובענות בעניני ירושה כפי שנקבע בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995";
(5) סעיף 152 – בטל.
18. בסעיף 19ה לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, במקום "בית המשפט המחוזי" יבוא "בית המשפט לעניני משפחה".
19. בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 –
(1) בסעיף 62(א), אחרי "בקשר לקטין" יבוא "ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל".
(2) אחרי סעיף קטן 80(ב) יבוא:
"(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), ערעור בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58 יידון בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד, אולם ערעור כאמור על החלטה של שופט בית משפט שלום, מכוח סמכותו על פי סעיף 3, יידון בזכות בפני בית משפט מחוזי בפני שופט אחד; על החלטה בערעור יחולו הוראות סעיף 96(ג) ו-(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984."
20. בחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט-1969 –
(1) בסעיף 1(א), בסופו יבוא "או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע הנשיא";
(2) בכל מקום, במקום "בית משפט מחוזי" יבוא "בית משפט לעניני משפחה";
(3) בסעיף 8, הסיפה "או מסעיף 18 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957" – תימחק.
21. בסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, במקום "בית המשפט המחוזי" יבוא "בית המשפט לעניני משפחה".
22. בסעיף 26 לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, בסעיף קטן (א), במקום "בית משפט מחוזי" יבוא "בית משפט לעניני משפחה".
23. בסעיף 6 לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, במקום "בית המשפט המחוזי" יבוא "בית המשפט לעניני משפחה".
24. בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 –
(1) בסעיף 1, בהגדרת "בית משפט", המילים "או בית משפט מחוזי" – יימחקו;
(2) האמור בסעיף 8 יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) הוראות סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, יחולו על בית משפט השלום הדן בתובענה על פי חוק זה."
25. (א) חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים ובית הדין לעבודה.
(ב) בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין דתי, יהיה בית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון, כל עוד אין בית הדין הדתי דן בו.
26. (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות, את סדרי הדין והנוהג לפני בית המשפט לעניני משפחה, ובכלל זה הוראות בדבר סמכויות בית המשפט לצוות בענינים הבאים:
(1) הזמנת עד מטעם בית המשפט;
(2) מינוי מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, דרכי פעולתו ושכרו;
(3) מינוי כונס נכסים על ידי בית המשפט, דרכי פעולתו ושכרו;
(4) העברת ענין להליך של פישור, כמשמעותו בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, לרבות סדרים וכללים בהליך הפישור וניהולו;
(5) אגרות.
(ב) בכל ענין מן הענינים המפורטים בסעיף קטן (א) בפסקאות (1) עד (4), מוסמך בית המשפט ליתן כל צו וכל סעד אחר שיראה לנכון לתיתם בנסיבות הענין. בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין דתי, יהיה בית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון, כל עוד אין בית הדין הדתי דן בו.
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (א)(5), טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה; ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול תשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה.
(ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו.
(ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט.
(ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה.
יצחק רבין דוד ליבאי
ראש הממשלה שר המשפטים
עזר ויצמן שבח וייס
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
* פורסם ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 393 (ה"ח תשנ"ה מס' 2330 עמ' 153).
תוקן ס"ח תשנ"ו: מס' 1577 מיום 17.3.1996 עמ' 180 (ה"ח תשנ"ו מס' 2456 עמ' 266) – תיקון מס' 1 בסעיף 22 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו–1996; ת"טמס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 386.
ס"ח תשנ"ז מס' 1634 מיום 5.8.1997 עמ' 210 (ה"ח תשנ"ז מס' 2637 עמ' 458) – תיקון מס' 2.
ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח תשנ"ח מס' 2637 עמ' 458) – תיקון מס' 3 בסעיף 26 לחוק הירושה (תיקון מס' 7), תשנ"ח-1998.
ת"ט ס"ח תשנ"ט מס' 1693 מיום 22.11.1998 עמ' 27.
ס"ח תשס"א מס' 1767 מיום 27.12.2000 עמ' 80 (ה"ח תש"ס מס' 2916 עמ' 727) – תיקון מס' 4.
ס"ח תשס"ב מס' 1810 מיום 14.11.2001 עמ' 16 (ה"ח תשנ"ח מס' 2749 עמ' 570) – תיקון מס' 5.
ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 384 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 298 עמ' 612) – תיקון מס' 6 בסעיף 8 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 45), תשס"ז-2007.
ס"ח תשס"ט מס' 2192 מיום 16.11.2008 עמ' 115 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 380 עמ' 520) – תיקון מס' 7 בסעיף 43 לחוק להגנה על עדים, תשס"ט-2008.
ס"ח תש"ע מס' 2242 מיום 13.6.2010 עמ' 534 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 289 עמ' 292) – תיקון מס' 8 בסעיף 52 לחוק תרומת ביציות, תש"ע-2010; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.
ס"ח תשע"א מס' 2264 מיום 9.12.2010 עמ' 83 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 507 עמ' 1058) – תיקון מס' 9 בסעיף 20 לחוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה), תשע"א-2010.
ס"ח תשע"א מס' 2297 מיום 26.5.2011 עמ' 920 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 549 עמ' 304) – תיקון מס' 10 בסעיף 6 לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), תשע"א-2011; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.
