בין אם אתם זוג נשוי, ובין אם אתם ידועים בציבור, אתם יכולים להגיש תביעות האחד כנגד השני גם בבית הדין הרבני, וגם בבית המשפט האזרחי- בית המשפט לענייני משפחה, שבאזור המגורים שלכם ( בלבד ). לשני בתי המשפט האלה, יש סמכות מקבילה לדון בענייני הממון שבין בני זוג, כולל בפרידה, וכמובן שזה כולל את משמורת הילדים והמזונות שלהם. ( בעניין הגט, זה בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני ).
הסכם ממון נועד בעיקר, לשעת פרידה. ולא סתם לשעת פרידה, אלא לפרידה כזו שיש בה סכסוך ממוני. איפה יתברר הסכסוך? איזה בית משפט ידון בו?
סמכות השיפוט לגבי סכסוכים בין אנשים שאינם בני זוג, מוסדרת וקבועה בחוק בתי המשפט נוסח חדש, התשמ"ד – 1984, ולא ניתן להתנות עליה.
שני עניינים ייקבעו היכן יתברר הסכסוך בין מי שאינם בני זוג: האחד – מקום המגורים, והשני מהות הסכסוך, או נכון יותר היקפו הכספי של הסכסוך.
בני זוג יכולים לבחור בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני או בית הדין של העדה אליה משתייכים הצדדים
אבל לגבי בני זוג, המצב שונה. יש להם אפשרות לבחור בין שני בתי משפט: בית משפט לענייני משפחה, ( חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 ) או בית הדין הרבני/דתי/עדתי ( חוק שיפוט בתי דין קבניים ( נישואין וגירושין ) תשי"ג – 1953 ).
היכן שייפתח תיק הסכסוך תחילה – שם יתברר הסכסוך. אם אחד מבני הזוג יהיה סבור שיש לו יתרון בבית הדין הרבני, הוא יזדרז ויפתח שם את התיק. ואז, לא ניתן יהיה להעביר אותו משם לבית המשפט לענייני משפחה. ולהפך. כלומר, עניין מקרי, זניח, של "מי ראשון". תחרות של "טיימינג".
הסדרת סמכות שיפוט בהסכם הממון
כדי למנוע מצב של תחרות בין בני זוג, מי יפתח את התיק ראשון והיכן – ניתן ואף רצוי להסדיר את הנושא בהסכם הממון.
ניתן לקבוע שבמקרה של סכסוך בין בני הזוג, הוא יתברר רק בבית המשפט לענייני משפחה ( או רק בבית הדין הרבני ).
הקביעה הזו בהסכם הממון, גוברת על המרוץ הנ"ל, של מי והיכן ייפתח התיק תחילה.
למה זה חשוב?
יש הבדלים בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה. ההבדלים האלו, יכולים להשפיע על התוצאה הסופית, על ההכרעה בסכסוך, על פסק הדין.
באופן כללי, ניתן לומר, שלהסכם הממון, יש משקל מכריע בבית המשפט לענייני משפחה. הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, יהיה הרבה יותר משפטי, ו"צמוד", במדויק, למה שכתוב בהסכם הממון.
זה לא בהכרח המצב בבית הדין הרבני, שם ההכרעה בסכסוך, יכולה להיות מושפעת מעניינים שונים, שאינם מעוגנים בהסכם ממון, ואפילו סותרים אותו.
לדוגמא: מצב כלכלי של הצדדים בשעת הפרידה, מי עשיר ומי עני, העושר של משפחות הצדדים, מי היה אבא טוב או רע, מי "אשם" בפרידה ( ענייני בגידה לדוגמא ) וכיו"ב.
ואז, אם הדיון יתקיים בבית הדין הרבני, נשאלת השאלה, למה בכלל עשיתם הסכם ממון, אם הוא מרוקן מתוכנו?
סמכות שיפוט בהסכם ממון בחו"ל
כידוע, לרבים מאזרחי המדינה, יש אזרחות נוספת.
חשוב מאוד לקבוע בהסכם הממון, שהסכסוך לא יתברר, בשום מצב, במדינה, שבה יש לאחד מבני הזוג אזרחות.
כי תארו לעצמכם מצב, שלאחד מבני הזוג יש אזרחות זרה, פורטוגלית, או רוסית, או פיליפינית וכו'. אותו בן זוג בעל האזרחות הזרה, נוסע למדינתו, ומגיש שם תביעה נגדכם.
ולפתע, אתם מקבלים זימון לדיון על הסכסוך שלכם, באותה מדינה, ועל פי חוקי אותה מדינה, שהם, לגמרי במקרה, לטוב בן זוגכם בעל האזרחות הזרה, ולרעתכם.
את זה צריך לשלול בהסכם הממון.
סמכות שיפוט בהסכם ממון במדינה בחו"ל שבה בני הזוג מתגוררים
בני זוג רבים מתגוררים בחו"ל, אם זה לצרכי לימודים, או עבודה, או סתם ירידה מהארץ. הסכם הממון צריך להתייחס למצב הזה.
אפשר לקבוע בהסכם הממון, שגם אם הצדדים יתגוררו בחו"ל, גם אז, הסכסוך יתברר בישראל, ולא באותה מדינה שבה בני הזוג מתגוררים.
או לבקש מעורך דין הסכם ממון לקבוע, שאם בני הזוג יתגוררו בחו"ל, תקופה ארוכה ( שתוגדר בהסכם ), ניתן יהיה להגיש את הסכסוך גם לבית המשפט המוסמך שבאותה מדינה, אבל, להוסיף ולקבוע בהסכם הממון תנאי, שהסכסוך חייב להתברר על פי הדין הישראלי ( כן, זה אפשרי ), וכן לקבוע בתנאי, שהסכם הממון, יהיה קביל כראיה במשפט.
איפה כדאי לכם שיתקיים הדיון, בענייני הרכוש שלכם, אם וכאשר תיפרדו?
אם אתם עושים הסכם ממון, טוב תעשו אם תתנו את דעתכם גם להסדרת סמכות השיפוט.
אני ממליץ לזוגות שמגיעים אלי לצורך עשיית הסכם ממון, לקבוע בהסכם שאם מישהו ירצה לתבוע את בן זוגו, הוא יהיה רשאי לעשות זאת רק בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בבית הדין הרבני.
בנוסף, ההמלצה שלי היא גם להתייחס למצב שבו ישהו הצדדים בחו"ל, ואז לקבוע בהסכם הממון שניתן יהיה להגיש את התביעה גם שם. הסיבה היא, שאם לא תקבעו את זה בהסכם הממון, ואחד מכם ירצה "לטרטר" את השני בדיונים בישראל ( כאשר אתם גרים בארה"ב למשל ), הוא יוכל לעשות זאת בקלות. ואז תמצאו את עצמכם באותה טיסה, באותו מטוס, אולי יושבים זה לצד זו, בדרככם לדיון בקשר לענייני הממון שלכם…
זה הסעיף המוצע לזוגות בהסכמי הממון שלי:
"הצדדים מסכימים בזאת כי בכל עניין הקשור למחלוקת בכל הקשור להסכם זה, ידון ויכריע בעניין בית המשפט האזרחי בישראל ( בית המשפט לענייני משפחה ), ולא בית הדין הרבני, והפניה לפתיחת תיק משפטי תהיה קודם לבית המשפט האזרחי, ( ולא לבית הדין הרבני ). במידה וישהו הצדדים בחו"ל, במגורים קבועים ( הכוללים לפחות שנתיים מתוך השלוש שקדמו לפקיעת הקשר ), ניתן יהיה להגיש את ההליך לבית המשפט המקומי שבאותה מדינה, על פי חוקי אותה מדינה בה ישהו הצדדים, ובתנאי שניתן יהיה להסתמך על הסכם הממון, ולהגיש אותו כראיה במשפט."
כמובן שאפשר להחליט הפוך, למסור את סמכות השיפוט דווקא לבית הדין הרבני, אבל מניסיון עשיר שלי, כעורך דין להסכמי ממון, לא מצאתי ולא זוג אחד ( מתוך מאות זוגות שהכנתי להם הסכמים ), כולל זוגות חרדים, שהיו מעוניינים לתת את הסמכות לדון בעניינם לבית הדין הרבני.
מעניין, לא?
אם לא תסדירו את הנושא ( גם זאת אופציה ), תיקבע הסמכות לפי איפה שייפתח התיק לראשונה. כלומר, אם אחד מכם יחשוב שצפוי לו יתרון בבית הדין הרבני ( כיוון שיחשוב שאשתו הייתה "רעה", או בגדה בו, ושזה יעזור לו בענייני הרכוש בבית הדין הרבני )- והוא יזדרז להגיש את תביעתו בבית הדין הרבני, בת הזוג לא תוכל להעביר את הדיון משם, לבית המשפט לענייני משפחה.
אופציה אחרת היא, כפי שהחליט זוג אחד, שערך אצלי הסכם ממון לאחרונה, לקבוע שתביעות בענייני רכוש, יתבררו בפני בורר.
זה הסעיף שהסכימו עליו בהסכם הממון שערכו במשרדי:
הצדדים מסכימים בזאת כי בכל עניין הקשור למחלוקת בכל הקשור להסכם זה, ידון ויכריע בעניין בורר מוסכם, שימונה על ידי הצדדים בהסכמה, ובהעדר הסכמה, הוא ימונה על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין בירושלים. הבורר יהיה כפוף לדיני הראיות, ייתן את פסק הבוררים בתוך 30 יום מיום תחילת הבוררות, ינמק את פסק הדין, ופסק הדין יהיה נתון לערעור לביהמ"ש לענייני משפחה בלבד. היה וישהו הצדדים במגורי קבע בחו"ל ( לפחות בשנתיים שקדמו לפקיעת הקשר ), ניתן יהיה להגיש את התביעה לבית המשפט, גם במקום מגורי הצדדים בחו"ל, ובלבד שניתן יהיה להגיש את הסכם הממון כראייה במשפט. התנאי לתחילת הליכי הבוררות בארץ, או להגשת תביעה לבית המשפט בחו"ל כאמור הוא, שהצדדים ניסו ליישב תחילה את חילוקי הדעות ביניהם, בהליכי גישור, בפני מגשר מוסכם, ובהעדר הסכמה לגבי זהות המגשר, על ידי מגשר מוסמך שימונה על ידי יו"ר לשכת המגשרים בישראל.
מי שקורא את המאמר, ומעוניין בהסבר מפורט לגבי נושא המאמר, מוזמן להתקשר, וייענה ברצון רב. בכייף, מה שנקרא.
אם התעניינתם בסמכות שיפוט בסכסוך, אולי יעניין אתכם גם:
