כותב המאמר, עורך דין ונוטריון אורי גנור, הינו מומחה להסכמי ממון, והיחידי בישראל, העוסק אך ורק, בהסכמי ממון.
מה זה הסכם ממון?
הסכם ממון הוא מסמך חתום, בין בני זוג, החיים ביחד בכל צורה: נשואים, ידועים בציבור, חיים משותפים, בני זוג מאותו המין וכיו"ב.
ההסכם נועד לשעת פרידה. הוא מסדיר את חלוקת הרכוש ביניכם, אם תיפרדו חלילה. ההסכם מתייחס לכל סוגי הרכוש: זה שהיה לכל אחד מכם מלפני הקמת הקשר הזוגי, רכוש שכל אחד מכם צבר במהלך הקשר הזוגי, רכוש שקיבלתם במהלך הקשר הזוגי ( כמו מתנות וירושות ), או רכוש שרכשתם ביחד ( בדרך כלל בהשקעות בלתי שוות ).
כוונת המילה: "רכוש" היא, כל מה שהוא בעל ערך כספי, כולל הכל.
תוכלו לעיין ולראות כל מה שקשור להסכם ממון כאן.
למה זה טוב?
אם יהיה לכם הסכם ממון, והיה ותיפרדו, בפרידה לא טובה, פרידה שאין בה הידברות, וזה קורה הרבה, לא יהיה לכם למעשה על מה לריב. אפשר וזה יחסוך לכם הליכים משפטיים מתישים, יקרים, שיפגעו גם בכם, גם בילדים שלכם, וגם במשפחות שלכם.
אם יהיה לכם הסכם ממון, אפשר וכל הסבל ועוגמת הנפש, הכרוכים בניהול משפט האחד כנגד השני ייחסך.
הרעיון פשוט. כאשר אתם בזוגיות טובה, או לפחות סבירה, כעת, ניתן לדבר על הכל. ניתן להגיע להבנות, בנושאים שתוארו. בשעת פרידה, זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי, מה שיוביל אולי למה שתיארתי.
למה הסכם ממון חשוב דווקא לנכים
זכויות אישיות
לנכים יש זכויות שאין לאנשים אחרים. אם אתם חיים ביחד עם בן זוג שאיננו נכה, או שאיננו זכאי לאותן הטבות כמוכם, הוא נהנה למעשה מהזכות, שהיא אישית שלכם.
אתן דוגמא.
אתם יודעים שנכה, זכאי לפטור מתשלום מס הכנסה ( וביטוח לאומי ), על הכנסה מעבודה או מעסק, בסכומים של עד קרוב ל 700,000 ₪.
אם אתם בזוגיות, ולנכה מבינכם יש הכנסה גבוהה מעסק למשל, אותה הכנסה פטורה מתשלום מס הכנסה וביטוח לאומי. נניח, שההכנסה היא 500,000 ₪ בשנה. אילו הייתם משלמים מס הכנסה מלא, היה נישאר לכם 250,000 ₪. חצי היה "הולך" למס הכנסה.
כל שנה, אתם "חוסכים", כתוצאה מהזכות הייחודית שלכם ( ולא של בן זוגכם ) 250,000 ₪! נניח שאתם חוסכים את הסכום בבנק. במשך 10 שנות זוגיות, חסכתם 2,500,000 ₪.
של מי החיסכון הזה? מה קורה בפרידה? איך הסכום הזה מתחלק בין שניכם?
התשובה היא, שבהעדר הסכם ממון, הסכום הזה יתחלק בפרידה בין שניכם. האם זה באמת מקובל עליכם, במסגרת מערכת היחסים הכוללת ביניכם, שמחצית הסכום, שנצבר אך ורק הודות לפטור האישי שהמדינה נתנה לכם ( ולא לבן זוגכם )- יתחלק שווה בשווה?
רכוש אישי
יכול להיות שאחד מכם קיבל, או יקבל מהמשפחה שלו מתנה או ירושה. אותו תקבול מהמשפחה. מה יקרה לתקבול הזה, אם תהיה פרידה? איך הוא יחולק בינכם?
האם אתם חושבים שצריך לחלק אותו בפרידה עם בן/בת זוגכם? אנא תנו את דעתכם לעניין זה, במיוחד אתם, ידידיי הנכים. ניסיון החיים מלמד, שלעתים, קשה יותר לנכה לצבור רכוש. ולכן, החשיבות של אותו רכוש שקיבלתם, מאוד משמעותית. אולי חשוב לכם להסדיר, שאם תהיה פרידה, מה שקיבלתם ( כולל עליית הערך שלו וההשבחה ) יישאר שלכם בלבד?
אפשר להחיל את אותו עקרון גם על צבירת רכוש על ידי אחד מכם, שאיננו מתנה או ירושה. כמו למשל חיסכון מעבודה, השקעה מוצלחת שתעשו וכיו"ב.
אם לא תשמרו על הרכוש שלכם, אם לא יהיה לכם הסכם ממון, והיה ותהיה פרידה ( אני לא מאחל את זה, אבל תסכימו איתי שזה יכול לקרות ), בן זוגכם יקבל אולי 50% מכל מה שתיארתי. האם זה מה שמתאים לכם?
אמת נכון, שיש חוק שנקרא "חוק יחסי ממון בין בני זוג". אבל החוק הזה, לא יפתור את הנושאים שתיארתי, ודאי לא את עליית הערך, ההשבחה, וזכויות הבנייה של הרכוש שלכם, כך שאל תבנו עליו.
חובות
האם אתם כנכים, יכולים להרשות לעצמכם, שחובות שיצבור בן זוגכם, יזלגו אליכם מכוח הזוגיות שלכם? אנא תשומת לבכם למצב המשפטי, ולפיו, גם אם לא הייתם פעילים בעסקיו או בהסתבכות של בן זוגכם בחובות, נושים שלו יתבעו אתכם, מכוח הלכות שיתוף בין בני זוג. האם בגלל שאתם בזוגיות, אתם מוכנים לקחת את הסיכון הזה?
רק הסכם ממון ייתן פתרון, למצבים שתוארו במאמר, על פי ההסכמות ביניכם.
לא יהיה לכם קל לעשות הסכם ממון. אפשר ובן זוגכם ייפגע, ויראה בזה חוסר אמון בו. אבל אם תצליחו, זה יועיל לכם, לא רק בשעת פרידה, אלא גם ייתן לכם שקט, ותחושה שאף אחד לא נמצא בקשר, בגלל ענייני רכוש, וזה יחזק וישפר את הזוגיות שלכם.
